ערימות המתוקים שנשארו לחיסול ממוקד ושיטתי עד פסח, מעוררות געגוע דווקא לטעמים חמצמים לגיוון. יש משהו בטעמים באלה שמושדרג מאכלים ואף מוסיף להם איזה ניחוח של ביתיות וטאץ’ שונה. הנה כמה תבלינים שעשויים לרענן בימים אלה גם את האגף הזה של הטעמים – לכל אחד מהם סגולותיו.

תבלין הסומק
הסומק הוא פרי חמצמץ המשמש כמרכיב מרכזי בתערובות הזעתר ונחשב לתחליף מצוין למלח לימון. פירותיו של הסומק עגלגלים בצבעי סגול-בורדו בגודל עד חצי סנטימטר והם מבשילים בסוף הקיץ. למעט פירות הסומק יש גם את תבלין הסומק שניתן לפזר על עוף בתנור, על מגוון בשרים, סלטי ירקות ועוד.
שמו המקורי של הצמח, אגב, הוא אוֹג הַבֻּרְסְקָאִים – עלי הצמח ופירותיו מכילים טאנינים, ועל כן השתמשו בהם בעבר לעיבוד עורות (“בורסקאות” בארמית), ומכאן שמו.

לימון פרסי לבן/ שחור

הלימון הפרסי הוא למעשה סוג של ליים או לימון ננסי מיובש בטעם חמצמץ. פרי הלימון המיובש מזן קטן וארומטי המזוהה ומשמש במטבח הפרסי לחליטות, מרקים, רטבים, בשרים ועוד. ההבדל בין לימון פרסי לבן ושחור הינו בשיטת הייבוש שלהם: לימון פרסי לבן מיובש באוויר החופשי ובתנורי חימום, ולימון פרסי שחור מיובש בסירי חימום בתהליך איטי הדומה ליצירת פחמים. הלימון הפרסי משמש במטבח למרקים, קדירות ועוד. מוכר בעיקר במתכוני מרקי קובה, תבשילי ירוק חמוצים, אורז עם תפוחי אדמה ועוד. לוקחים לימון , יוצרים בו חור עם הבוהן וזורקים לכוס תה או מרק או לכל רוטב שמתבשל – והוא כבר יוסיף את החמצמצות המוכרת.
הלימון, אגב, אף מכיל ויטמין C בכמות גדולה גם כשהוא יבש (בקליפה).

חליטת חמוציות

חליטה חמצמצה ובריאה מאוד שמכילה חמוציות, היביסקוס, פקעות ורדים ופפאיה. ניתן להוסיף כפית גדושה של החליטה לכוס מים רותחים ולשתות. בסוף כמובן מומלץ לאכול את הפירות הרכים. ניתן לשתות קר או חם. החליטה מתאימה גם לקינוחים מגוונים, עוגות בחושות ועוד.

המידע באדיבות אבי ציטרשפילר, עשבונאי, הרבליסט ובעלי “חוות דרך התבלינים” בבית לחם הגלילית. http://www.derech-hatavlinim.co.il/