מהמליאה המתכנסת ל'מלאו' המפנקת: קואליציה רחבה של טעמים
בערב שבו הכנסת ה-26 התכנסה לראשונה, ישבתי פחות מחצי קילומטר משם, במלאו, והצבעתי ברגליים. בזמן שבמשכן התווכחו איך תיראה הממשלה הבאה, אצלי על השולחן הקואליציה הייתה רחבה, יציבה והרבה יותר טעימה.
לפני הביס הראשון אוכלים פה עם העיניים. העיצוב מרחיב את הדעת ועדיין מרגיש אינטימי, כמו סוד ירושלמי שמחכה לך ברחוב רוטשילד.
פתחנו בסביצ'ה דג ים עם לצ'ה דה סלרי. קוביות האינטיאס חיות לגמרי, נעימות ומרעננות, ובפעם הראשונה פגשתי אותן ככה. לחם המחמצת הגיע עם צבא של מטבלים: טחינה, איולי, קרם חציל, סחוג וחמוצים שמתנהגים כמו קימצ'י מגניב. הסושי סטייל סלמון מגיע חמים, הנורי שלו דומיננטי ובוטח בעצמו, ואת הסויה אפשר לשלוח הביתה.
ואז הגיעה מנת הדגל, maleo: דג פרפר צרוב על הפלנצ'ה, עם סלט תירס, אבוקדו, בזיליקום תאילנדי ותלולית פסטו סמיכה. הוא נראה תמים, אבל הוא חמצמץ וחריף ופותח את האף ואת כל מה שבפנים. מענג. גיוזת הפרגיות עסיסית ומטעה: נראית דבר אחד ומתפוצצת בפה בטעמים אחרים לגמרי. השף פה מאוהב בסלרי, ואני לא שופטת.
חזה האווז האסייאתי, על אטריות סובה עם שזיפים, עלים ושערות נורי פריכות, הוא פחות כוס התה שלי, אבל השולחנות מסביב לטשו בו עיניים עד שכמעט הצענו להם ביס. אווזים אווזים, בואו הביתה.
הסולרו, קרמי וטרופי על בסיס קוקוס, הוא קוקטייל שהייתי מתחתנת איתו. הספייסי טקילה עם הצ'ילי הפיל אותי מהרגליים. והקינוח? בננה לוטי: חצי בננה מקורמלת על פיצוחים, גלידת בננה וקרמל. שחיתות שלא תתואר.
לא ברור לי איפה חונים כאן, אבל כל כך טעים וכיף, שבפעם הבאה אגיע אפילו ברגל.
- מלאו (Maleo): רוטשילד 74 (אזור גן הוורדים), ירושלים
- כשרות: רבנות ירושלים
