המקבילה החלבית של עין חמד, "רחוב ירושלמי", עושה חשק לחזור לטעימות נוספות
כשדגמנו לפני כמה שבועות את "קומזיץ" הבשרית, קיבלנו תגובות מקוראים ("תודה, קוראים!") שהזהירו שלא לפספס, חלילה, את המקבילה החלבית "רחוב ירושלמי", שיושבת גם היא בעין חמד.
אז הגענו באסרו חג, פספסנו את הדגים (פירוט בהמשך), אבל כל השאר היה פשוט מעולה.
פתחנו עם קובנה שער יפו, קובנה תימנית שעברה טיפול מתוחכם וירוק. מהו הירוק? רוטב תרד ופרמז'ן, ועליו בקצ'וי ותרד מוקפצים בחמאה וביצים עלומות. והבקצ'וי? פשוט טעים. הגיע הזמן להודות: בכל מסעדה אני אוכלת בקצ'וי ונהנית, וכשאני מגיעה לסופר אני עוקפת אותו בפחד, כי לא בטוח שאדע לעשות איתו משהו מגניב.
סלט עין כרם הגיע מדליק וצבעוני, וכשאוספים במזלג את הקינואה והמיץ, מקבלים סלט קינואה פריך, עסיסי וחמוד. ארוחת הבוקר הזוגית עסיסית כדבעי: מטבלים, גבינות, בייגלה ירושלמי ועוד. הטחינה שם מרירה, רצינית, כזאת שלא אכלנו מזמן, לא הכיפית והמתחנפת מדי שאנחנו מכינים כל שבת.
ואז הגיע הרובע הגרוזיני. אני לא יודעת איך אוכלים חצ'פורי בגיאורגיה, כי טרם הזדמן לי ("אישי היקר, מתי טביליסי?"). כאן הוא גדוש בשלוש גבינות: גרוזינית, מוצרלה ופטה, עם חלמון חי למעלה וקוקוט מטבל עגבניות פיקנטי. הבצק כיפי לעילא ולעילא, ופתאום הדגים נראים מיותרים.
רק נראים. ביום ראשון אין כאן דגים (ולכן המסעדה לא פועלת בערב ראשון), כי בתחילת השבוע דגים טריים לא מגיעים, ודווקא שמעתי שהם מטורפים: פילה לברק על ממרח סקורדיליה וירקות מוקפצים בשמן זית ורוזמרין, וגם דניס בטאבון עם קונפי גזרים צבעוניים וסטרצ'טלה. לידיעת הקורא השף קובי קחלון, שאחראי לתפריט הססגוני הזה – אני חייבת לחזור לבדוק גם את הדגים שלך.
זה לא מובן מאליו, אבל הקינוחים מיוצרים במקום, "הכי לא ביסקוטי שיש". טעמנו מיל-פיי מפואר, קליל וכייפי, וחצי כדור שוקולד ששמו נשכח ממני, על בסיס פריך ענק עם מוס למעלה. כל אחת מספיקה בשקט לשניים וחצי סועדים.
*אבל גם בראשון ושישי תיהנו מאוד.
רחוב ירושלמי: יער עין חמד
כשרות: מהדרין בד"צ בית יוסף