לפני שאוכלים עם הפה, אוכלים עם העיניים. העיצוב הארכיטקטוני של DAVID 16 בירושלים, יפה עד כאב, והקיר המפואר שמאחורי הבר גורם לי לרצות לעבור לגור שם. התכנסנו שם לרגל החיפושים אחרי סוכה מעולה ומסעדה מצוינת, ומצאנו.
שתי ראשונות שעשו לי את הערב: ארטישוק ירושלמי צלוי עם "לבנה" קשיו וסחוג זעתר, קשיו קלוי וצ'יפס ארטישוק ירושלמי: כבר טעמתי את הכוסבייה באופנים שונים, אבל כאן גיליתי הברקה מדליקה. המרירות העדינה שבקצה, הפריכות, ביס פצצתי. לצידו סשימי אינטיאס ירושלמי אסיאתי, עם ויניגרט תפוחים, למון גראס ונענע, ברונאז פאקוס ופינגר ליים, שפשוט לא נעים לגעת בו, כל כך יפה. אבל נגענו מאוד והחזרנו צלחת ריקה נקיה ומצוחצחת.
נפעמנו ממנת הרד אורנג' & רד טאטאקי, טונה בלו-פין בוויניגרט תפוזי דם עם קרמבל פנקו שומשום קלוי וקצח: בתוך שלולית כתומה מתפוצצים ארבעה או חמישה טעמים בבת אחת. במקביל, אלעד המנהל התעקש וצדק: טעמנו גם סשימי דג אינטיאס עם לצ'ה דה טיגרה כוסברה, סלסת תפוח ירוק וסלרי וקינואה פריכה, עושר מרקמים וטעמים, מנה חלומית ממש.
וידוי: בדרך כלל אנטריקוט מעניין אותי פחות, אני מחפשת את המיוחד ולא את הקלישאתי, וכשאני מגיעה והמלצרית שואלת מה אני רוצה לאכול, אני אומרת לה "שהשף יחליט, אני זורמת". אבל הפעם הכריחו אותי. ואיזה מזל שהכריחו. ווואו. אנטריקוט צלוי במיברסה עם גראטן תפוחי אדמה וצ'ימיצ'ורי, מידת עשייה מדויקת וטעם שנשאר עד הבית. חלק מהבשרים בכשרות מהודרת, ואם אתם מקפידים על כשרות מסוימת, פשוט תשאלו את המלצרית, סיכוי טוב שתקבלו את מה שאתם אוהבים.
אבל אז הגיעה פיקנייה בגלייז הדרים על טריו כרישה: קרם כרישה, כרישה קונפי, צ'יפס כרישה וגלייז בקר הדרים ונקטרינה. הנתח צלוי בדיוק כמו שצריך, חתוך כמו שתכננו עבורו מאז בריאת העולם, ואני פשוט השתכרתי מהכרישה. יופי של מנה. ושירות. ואווירה.
כשאתם מגיעים לסוכה בחול המועד, אל תפספסו את הקוקטייל הירוקBasil Temptation – לנו הטעם הזכיר ארבעת המינים. בקטע חגיגי.
- DAVID 16: דוד המלך 16, ירושלים
- כשרות: הרבנות ירושלים
- צילום: אופק שלום