נאגטס, כנפיים, עוף סצ'ואן ואורז מטוגן: כך הפכו בתי חב"ד בתאילנד למעצמת אוכל כשר 

הסיפור של רשת המסעדות של חב"ד בתאילנד הוא חידה מטורפת. הנה אמרתי, התפילות נענו והרמזים נקלטו והאיש לקח אותי לתאילנד.

בשבת שעברה הייתי בפוקט עם עוד 2,000 יהודים בסעודת ליל שבת (4 אולמות, בית כנסת, שניים וחצי סבבים), השבת הייתי בקוסמוי עם עוד 2,600 יהודים (אולם, שני גני אירועים, בית כנסת – שני סבבים וחצי) ואת לא מצליחה להבין איך פועל הפלא הזה. 

קראתי שהרבי מליובביטש אמר שצריך לעשות הכול כדי שיהודי יאכל כשר, ובמזרח, שהפיתוי למי שלא מקפיד – גדול ועלות הארוחות זולה מאוד – אך טבעי שחב"ד יציעו ארוחות שבת ללא תשלום, והארוחות במסעדות בתשלום שולי. 

בשם עם ישראל אני אסירת תודה, כל הכבוד וחזק ואמץ, וכעת למה שאכלתי במסעדות:

נתחיל בנאגטס בבית חב"ד בקוסמוי. מאוד טעימים: הפריכות, העסיסיות, הרוטב המדויק שליד. דומה מאוד לחברה ההיא בישראל שלא נזכיר כאן את שמה, ואפילו טעימים יותר. בבית חב"ד פוקט, מכינים את הנאגטס מפרגית, ואילו כאן עושים אותה מחזה עוף. אני חושבת לעבור להתגורר במטגנת של הנאגטס האלה. איזה טעים, תענוג. 

הכנפיים ברוטב נחשבות כאן ללהיט אבל גם בפוקט, מדהים איזו דרך עשו הכנפיים מאז ימי יוסי פקין העליזים בת"א, ועד להגעה לפריים טיים של חלקי העוף המטוגנים. 

סלט הפפאיה מתברר כאסון של חריפות, מאוד מאוד חריף. אומנם זה היה כתוב בתפריט אבל לרגע שכחתי את מגבלותיי, ונכוויתי. 3 שייק מנגו קפואים לא הצליחו לצנן את החך.  

מנה חזקה במסעדות באי זה העוף סצ'ואן, בפוקט זה בגרסה יותר חריפה ופחות סמיכה, בקוסמוי זה מוגש מעט אחרת ובשתיהן זה טעים וחווייתי. בכל המקומות שהייתי ובע"ה אהיה (מתי צ'אנג מאי?) האורז המטוגן עם ביצה וירקות, הוא הלחם והפיתה של כלל הארוחות. בכל ארוחה אני מקפידה להזמין לפחות מנה אחת כזאת והיו מקרים שיותר. לסיכום, טעים מאוד, שירותי, לא מתנצל ורק להתפעל.

עם ישראל חי, וצריך לאכול כדי לחיות. 

• מסעדות חב"ד: בתי חב"ד בפוקט וקוסמוי  

• כשרות: מהדרין, חב"ד תאילנד 

צילום: גלית אור