כשהביס הראשון משנה את כל הציפיות, הביקור השני ל-   Just Meatממהר להגיע

לא הייתי מוכנה לאהוב.

סנדוויץ' כשר, רשת, לחם מרוקאי, "ארוחת צהריים בכל שעה" – שילוב שמנציח בדרך כלל את הבינוניות המוסדית שלמדנו לקבל ולהמשיך הלאה. אבל הוזמנתי לדגום את Just Meat וגיליתי שטעיתי לחלוטין. באתר שלה מבטיחה הרשת "לא אהבתם – לא תשלמו". נשמע טריקי. אבל אחרי בילוי בסניף הבני־ברקי (פעמיים!), אני תוהה: מי יכול שלא לאהוב? אפשר לראות מהמקום איך מכינים כל מנה מאפס, עם חומרי גלם טריים. שקיפות אמיתית שמאוד חסרה בסצנה.

הפרנה, לחם מרוקאי עגול שנאפה במקום, מגיעה ישר מהתנור, וכבר מהנגיסה הראשונה ברור שמישהו כאן רציני. הזמנתי עם אנטריקוט – ופצצה, פשוט פצצה. הבשר איכותי, הכול טרי ומוכן במקום, ומרגישים את זה נוטף בכל ביס. הבחורה שיושבת לידי הזמינה את הרוסטביף: פרוסות סינטה עדינות עם רוטבי הבית – איולי צ'יפוטלה ואיולי טימין וחרדל – ומבטה אמר הכול. אחרי שחייכנו לעצמנו – לא הצלחנו להפסיק לדבר על זה.

טעמתי גם את הג'יג'י קריספי: חזה עוף קריספי בתיבול מזרחי מסורתי שמזכיר לי את שבת, פריך מבחוץ ועסיסי מבפנים. וגם את דיקסי צ'יקן – עוף בתיבול פילדלפיה עדין שמלמד שפשוט יכול להיות מתוחכם.

אז חזרתי למחרת. הזמנתי טייק־אוויי להמשך הדרך, והמלצר האדיב דאג להביא לי פיסת לחם נוספת כדי שאוכל ליטול ידיים במקום. מחווה קטנה שמספרת הרבה על המקום – שירות מהלב, בגובה העיניים, בלי לעשות מזה עניין.

Just Meat: סניפים ברחבי הארץ

כשרות: הרב לנדא בבני ברק, שאר הסניפים בד"ץ בית יוסף

צילום: אסף קרלה