מדרשת חברון
יש מקום אחד בארץ שכשאני מדריך בו אני אומר את הקלישאה “כאן הכל התחיל” ומתכוון לזה מכל הלב. המקום הזה הוא תל חברון, מה שנקרא פעם בטעות “תל רומיידה” והיום שוכנת בו שכונה יהודית בשם “אדמות ישי” ובתוכה ומסביב לה אתר ארכיאולוגי מרתק ובעיקר מרגש. מדובר בשטח עליו שכנה חברון הקדומה, זו של אברהם ודוד המלך, זו שגרו בה ישראלים מימי האבות ועד לאחר חורבן בית המקדש השני. אבל למה שנקדים את המאוחר? בואו נצא לסיור.

בית ישראלי וקרוונים בקומות
השכונה הוקמה בשנת תשמ”ד ע”י ממשלת ישראל על אדמות שהיו שייכות ליהודים וננטשו לאחר פרעות תרפ”ט. מכיוון שמדובר באתר ארכיאולוגי, לא נבנו במקום בתים אלא הובאו קרוואנים והוצבו בשולי התל ובהם גרו משפחות בתנאים לא קלים. בשנת תשנ”ח (1998) חדר מחבל לביתם של הרב שלמה וחיה רענן, רצח את הרב שלמה וניסה להצית את הבית. כתוצאה מכך החליט ראש הממשלה דאז ודהיום – בנימין נתניהו, להקים במקום מבנה קבע בו יגורו משפחות. לפני הבנייה נערכו חפירות בראשות עמנואל אייזנברג ומעליהם נבנה בית מנחם בו גרות משפחות (מומלץ ממש לעלות לגג לתצפית מקיפה). בזמן החפירות הועברו הקרוואנים משטח החפירות והונחו על אלו הסמוכים וכך נוצר אתר קרוונים בן 2 קומות, ספק אם יש כזו תופעה במקום אחר בעולם.

בחפירות הצלה שנערכו התגלתה חומה מתקופת הברונזה הקדומה, כלומר לפני כ-4,500 שנה ולצדה גרם מדרגות מאותה תקופה וחומה נוספת מתקופת הברונזה התיכונה. כשמגיע אברהם עם יצחק בנו לספוד לשרה ולבכותה ולרכוש לה חלקת קבר, הם ככל הנראה עלו בגרם מדרגות זה ממש אל שער העיר. איפה שער העיר? ניתן להניח על פי הממצאים בשטח כי כביש הגישה אל השכונה שימש גם בעבר דרך אל שער העיר והשער עצמו היה במקום בו סלול הכביש היום. בשער העיר מתנהל משא ומתן קשוח בין אברהם לעפרון ובסיומו מעביר אברהם 400 שקל כסף עובר לסוחר ומקבל בתמורה את הקניין הלאומי הראשון שלנו בארץ ישראל – מערת המכפלה והשדה. אירוע תנ”כי פחות נעים מתרחש בשער מאות שנים לאחר מכאן כאשר יואב בן צרויה רוצח את אבנר בן נר, כמתואר בפסוק: “וַיָּשָׁב אַבְנֵר חֶבְרוֹן וַיַּטֵּהוּ יוֹאָב אֶל תּוֹךְ הַשַּׁעַר לְדַבֵּר אִתּוֹ בַּשֶּׁלִי וַיַּכֵּהוּ שָׁם הַחֹמֶשׁ וַיָּמָת בְּדַם עֲשָׂהאֵל אָחִיו” (שמואל ב’ ג’).

מתחת לבית מנחם, שהוקם על ידי עמודים שתוכננו בדיוק רב כדי לא לפגוע בעתיקות, נוכל לראות שרידים לבית מאותה תקופה ובנוסף בית ישראלי בן כ-2,700 שנה מימי בית המקדש הראשון. הבית נקרא בית ארבעת המרחבים וכמוהו ניתן לראות במקומות נוספים בארץ. הוא מורכב מאולם מרכזי שממנו יוצאים לשלשה חדרים הנמצאים סביב לו. בנוסף נמצאו באתר ידיות קנקני אגירה עם כתובת “למלך חברון”. הקנקנים הללו מיוחסים לתקופתו של חזקיהו, בה מרדה ממלכת יהודה בסנחריב מלך אשור וכחלק מההיערכות למלחמה שאכן באה, הוכנו מחסנים ובהם נאגרו מוצרי מזון שונים.
לפני מספר חודשים הגיעו למקום כמה בחורים אמריקאים, שלפו מברשות וצבעים ובכישרון רב הקימו לתחייה תקופות עבר באמצעות ציורי קיר צבעוניים מדהימים. מומלץ להתעכב ולנסות לזהות איזו תקופה באה לידי ביטוי בכל אחד מהציורים. מרגש לראות איך מעל המקום בו גרו יהודים לפני אלפי שנים ושמרו שבת, חגים וכשרות, גרים היום צאצאיהם ומקיימים אורח חיים זהה, למרות הדורות שעברו וסערות ההיסטוריה.

בסמוך לשכונה מבנה המיוחס לקברם של רות וישי אבי דוד. מנהג בני קריית ארבע חברון להגיע מדי שנה בחג השבועות ולקרוא את מגילת רות במקום בו קבורים האנשים בהם עוסקת המגילה.

גן לאומי בלב חברון
בין החוקרים קיים ויכוח על זהות תושבי חברון בסוף ימי בית שני. יש הטוענים כי לא היו כאן יהודים אלא אדומים ויש אפילו הסוברים כי מערת המכפלה היא מקדש אדומי. הוויכוח הזה הוכרע כאן בשנים האחרונות לאחר שהאתר הזה נחפר והתגלה בו רובע יהודי משלהי ימי בית שני. נכון שבעבר שכנו כאן אדומים, אולם בשנת 111 לפנה”ס הם גוירו על ידי יוחנן הורקנוס והפכו לחלק מהעם היהודי ואף השתתפו במרד נגד הרומאים.

מה מצאו כאן? בתי בד, גתות, בית יוצר לכלי חרס והממצא הייחודי – מקוואות ציבוריים גדולים. כמה גדולים? כ-7 על 8 מטרים, עם 3 גרמי מדרגות, מה שמעיד על השימוש המרכזי בהם (למה 3? עוד לא ברור). יש הערכות שלאור המרחק הקצר של המקום מירושלים (סביב יום רכיבה), הסמיכות של המקווה לייצור הכדים והכנת היין, ייתכן שכאן היו מכינים יין בטהרה לבית המקדש, לאחר טבילת בוקר במקווה. בסמוך אלינו ניתן לראות שרידים של החומה מתקופת הברונזה התיכונה, זו שראו המרגלים במסעם בארץ ישראל ואף דיווחו על כך: “עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם”.

ככל הנראה במהלך מרד בר כוכבא, בו השתתפו יהודי חברון, חרבה העיר ותושביה היהודים נדחקו לשולי הר חברון – סמוע, סוסיא, מעון, כרמל. לאחר מכן חזרו היהודים לחברון והיישוב היהודי במקום ידע עליות וירידות עד ימינו, בהם הולכת ומתחזקת האחיזה היהודית במקום.
לפני מספר שבועות התקיים טקס רשמי לחנות הגן הלאומי תל חברון בו השתתפו אנשי ציבור, חוקרים שונים והציבור הרחב.

רוצים להזמין סיור בתל וברחבי העיר? פנו למדרשת חברון 02-9961311 או כנסו לאתר www.mhebron.org