את סיורנו הפעם אייחד לשכונה דרומית בירושלים, שכונת רמת רחל. נגיע לשכונת תלפיות, ניכנס לרחוב קלאוזנר פינת בית”ר בו היה ביתו של פרופסור יוסף קלאוזנר, היסטוריון וחוקר הספרות העברית, מכאן נחלוף ברחוב קלאוזנר 16 ליד ביתו של סופרנו הדגול הלא הוא שמואל יוסף עגנון. במרומי הגבעה ברחוב לייב יפה וזיגפריד מוזס בית הכנסת “תפארת ישראל”, המציין באותיות קידוש לבנה את שמו של ש”י עגנון. וכך כותב ש”י עגנון בינואר 1925 מכתב לאשתו אסתרליין, בו הוא מתאר בקור בבית קלאוזנר: “תלפיות גבעה נחמדה. מביתו של קלאוזנר רואים את ים המלח. קלאוזנר כבר בריא, בביתו מרדכי בן הלל וש’ טשרוביץ. הוא קופץ לקראתי בהתפעלות… מדבר ומדבר ומספר לי גבורותיו בספרות ואני שומע ושומע” (אסתרליין אהובתי, עמוד 48).

מכאן נדרים לאורך רחוב קורא הדורות, בכביש מתפתל שיוביל אותנו לשכונת רמת רחל. בדרכנו נחלוף על שטחי החקלאות והמטעים. ממזרח נשקיף על השכונה הערבית צור באהר ושכנתה היהודית תלפיות צפון. בשיפולים המזרחיים שטחי חקלאות ירוקים ומגוונים המשלבים גידולי מטעי נקטרינות, דובדבנים מזנים שונים,תותים ועוד גידולי ירקות אורגניים בסמיכות למלון.

ראשית נספר קמעה על קבוץ רמת רחל שהוקם בשנת 1926 דרומית לירושלים. השם שנבחר מיוחס לקרבתו לבית לחם, שבה על פי המסורת נקברה רחל אמנו. מכאן גם פסל הברונזה שפיסל דוד פולוס, המציג את רחל אמנו שאוחזת בידיה האחת לפיד ואילו ידה השנייה שומרת על ילדיה הרכים תחת שמלתה.

בפרעות תרפ”ט 1929 פורעים ערבים מהכפרים השכנים גרמו לחורבנו המוחלט של הקיבוץ. במלחמת הקוממיות בו נלחמו כוחותינו נגד המצרים והירדנים שטח הקיבוץ עבר מיד ליד ונגרמו נזקים גדולים ורבים בנפש וברכוש. בסיומה של מערכת העצמאות הקיבוץ נותר בשטח ישראל ומכאן היה צורך לשקמו. טבעת החנק הוסרה כליל במלחמת ששת הימים ביוני 1967, כך שהקיבוץ נגיש מכל עבריו.
תחנתנו הראשונה היא פארק עצי הזית, שהפך בשנים אלה לסמל השלום ועוצב על ידי הפסל רן מורין (מעצב פסל התפוז ביפו העתיקה). הפסל ממוקם בתוך חורשת עצי זית מזרחית לקיבוץ ומורכב משלושה עמודים צמודים ובראשם שלושה עצי זית ירוקים הניבטים מרחוק, המסמלים גם את הפוריות, היופי וההתחדשות.

מכאן נצעד לתחנתנו הבאה מזרחה, בסמוך לבית הספר של הכפר הערבי צור בהאר, למוצב הפעמון. מוצב ירדני זה השתרע על שטח של כ-300 מטר בו שולבו עשרות בונקרים, מערות ותעלות קשר ומסתור. החטיבה הירושלמית בהשתתפות הסיירת הירושלמית כבשה במלחמת ששת הימים את מתחם המוצב בקרב קשה עקוב מדם, פנים אל פנים בו נהרגו מטובי בנינו. לאחרונה ביוזמת לוחמי החטיבה הירושלמית במלחמת ששת הימים, בוצעו במקום עבודות שיקום לשימור סיפורו של הקרב ההיסטורי שניתק את טבעת החנק בואכה ירושלים.

בדרכנו חזרה נחלוף על בית העלמין של הקיבוץ, בו טמונים מייסדיו ובניו שנפלו במערכות ישראל.
נחלוף על מתחם בית המלון מערבה ונצעד למצפה יאיר, לזכרו של בן הקיבוץ יאיר אנגל ז”ל, דור שלישי בקיבוץ שנהרג בעת שירותו בשייטת 13 בשנת 1966. המצפה פרי יצירתו של הפסל רן מורין משלב עץ אלון, שמסביבו אבנים החובקות אותו. בראש המגדל צומח עץ סרק המסמל את קטיעת חייו של יאיר. ממנו יורדות מדרגות ספירליות אל שביל טבעתי המקיף את המתחם. מראש המגדל ניתן לצפות אל רוחות השמים, מולנו בקעת תלפיות, הר גילה, בית לחם והשכונות הסמוכות והצפוניות הרחוקות יותר.

נחזור על עקבותינו ונשוטט באתר הארכיאולוגי הסמוך שנחנך בשנת 2002, בו ניתן לראות ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת בית ראשון, בורות מים, כנסייה ביזנטית ועוד. בנוסף תעלות וביצורים המיוחסים לחברי הקיבוץ, בהם פעלו להגנתם במערכות השונות.

לסיום ביקורנו ברמת רחל נעלה לתצפית מרהיבה מעל מרפסת המלון, ממנו נשקף נוף קדומים לכל עבר: ישובי גוש עציון, בית לחם, ההירודיון, גדר ההפרדה ושכונותיה של ירושלים סביב-סביב.

יואב יאיר, מורה דרך: yoavyair@walla.com, 053-2503512