אחרונה יצא עלון שכותרתו – “חידה מסיני: היכן באמת נמצא הר עליו ניתנו הלוחות”. מן הכותרת עולה שבכתבה תהיה איזושהי תשובה לשאלה העתיקה.
כמרצה לתנ”ך, בחנתי את הנושא שנים רבות, וחוששני ששני נתונים מאד בעייתיים נותנים הד לא מידתי לאפשרות הזיהוי של הר כרכום כהר סיני.
א. העובדה שלפרופסור ענתי המון יחסי ציבור. בשנת 1999 הכיר הוותיקן בגילוי שלו כגילוי קובע ומאז יש בידו הרבה תקציבים לפרסם את דעתו.
ב. בפועל, מבין 14 הזיהויים האפשריים הידועים לי, זהו היחידי הנמצא בתוך גבולות מדינת ישראל ולא תחת שלטון עוין. הדבר מסייע כמובן לחשיפת המקום בפני עיתונאים, מאפשר ביקור בו ויוצר תחושה אצל המבקרים שהממצאים משמעותיים וזהו מקום הר סיני.

בפועל, הסבירות שמדובר בהר סיני נמוכה מאד מן הסיבות הבאות:
1. הממצאים בהר, ציורי הסלע ומתקני האבן הם מן המאה העשרים לפנה”ס. המדע מדבר על כניסה לארץ בסביבות 1,200 לפנה”ס, והמסורת על 1,350 לפנה”ס אבל אף אחד כמעט (מלבד וויליקובסקי המנוח שדעתו לא התקבלה) לא מדבר על כניסה לארץ במאות כל כך מוקדמות!
מה הראיה בכך שיש 12 קטעי אבן (מצבות)? האם יש עליהן ממצאים? האם יש סביבן מתקני מנחה? האם יש סביבם עצמות לבעלי חיים שהוקרבו?
הציור של לוחות הברית אינו אומר כלום. הלוחות היו אבן ממש (שמ’ לב,טז) ולא ציור אבן. לפי המסורת מדובר בשני לוחות מקבילים (“שתי לחות”). כמו כן, לפי מסורת חז”ל הלוחות היו מרובעים ולא עגולים!
מה מקשר את ציורי הסלע דווקא לעם ישראל? ציורי בעלי חיים הם צפויים במדבר, מכל נודד שיושב בצל הסלע וממתין עד שהחמה תפסיק לקפח על פניו.
תופעת הסנה הבוער שנרמזה במאמר וצילומה נמצאת בכמה אתרי יוטיוב (למשל כאן -https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4159846,00.html) מוזרה מאד. וכי הובטח למשה שהאירוע יחזור על עצמו אחת בשנה? התורה (שמ’ ג,ב) מדברת על עץ (כנראה אטד) שבער ולא נשרף ולא על השתקפות שמש על פני מערה. אין קשר בין “ושמתיך בנקרת הצור” (שמ’ לג,כא) שהיה אחרי חטא העגל לבין מראה הסנה שהיה כשנה וחצי קודם במדין.
והדבר המשמעותי ביותר: אם כבר הגיעו להר כרכום, ושם קבלו תורה, למה חזרו מערבה לקדש ברנע (עין אל קודירת או עין אל קדיס במזרח סיני) ומשם שלחו את המרגלים ולא עלו מיד מהר סיני צפונה ישר לתוך כנען ולחברון עיר האבות שהיא היא נקודת ההגעה הסופית?!
אשר על כן, גם אם המאמר לא מכריע בתיאוריית הר כרכום, וגם לא תומך בה, הוא יוצר את התהודה הבעייתית שהועלתה בדבריי. התהודה נוצרת הן מתוך ציטוט הפסוקים לאורך המאמר ו”התאמת” הממצאים לפסוקים והן מתוך הכותרת שהיה ראוי לנסחה אולי כ”מסע להר כרכום” או “בעקבות תיאוריית פרופ’ ענתי בהר כרכום” ולא כפי שהוצג.

הכותב הוא מרצה לתנ”ך וכל תחום הקשור בזמר העברי

מעוניינים להגיב על כתבות ב”נופשים”? להרחיב מתחום הידע שלכם? כתבו לנו: nofshim.dati@gmail.com