בנעליים גדולות

מאת: חרות לוביץ’, בית ספר שדה עפרה
התחקות ארכיאולוגית אחר ההיסטוריה התנ”כית אינה דבר פשוט- במיוחד כשהיא מותירה עקבות מסתוריים בצורת כף רגל. מסע בבקעת הירדן בעקבות החוקר אדם זרטל

בחום הלוהט של בקעת הירדן פוסע בזריזות ארכיאולוג מבוגר ונכה מלחמה, ואחריו קבוצת סטודנטים. הוא מתבונן בסביבה בעיניים של מי שכבר מכיר וראה את הכל. פתאום הוא פוגש דבר שלא ראה מעולם – הפתעה ארכיאולוגית יוצאת דופן. ארכיאולוג זה הוא פרופ’ אדם זרטל שהקדיש את חייו למפעל חסר תקדים: סקירה ארכיאולוגית רגלית של מרחבי השומרון והבקעה. במהלך הסקירה מצא זרטל קרוב ל-2,000 אתרי עתיקות, ש-85% מהם לא היו מוכרים קודם. סקירה זו לימדה את הארכיאולוגים, בין השאר, על אופן פריסת היישובים לאורך התקופות ועל שינויים דמוגרפיים שונים בהם גדילה מאסיבית מאוד של האוכלוסייה באזור הבקעה וההר בתקופת הברזל. זרטל זיהה שוני בין ישובים כנעניים לישראלים, וכך עקב אחרי מסע ההתנחלות של בני ישראל בארץ אחרי חציית הירדן מערבות מואב ארצה.
אך בזה לא תמו החידושים: מלבד ישובים ישראליים וכנעניים מצא זרטל לאורך בקעת הירדן שישה אתרים משונים, שלא היו דומים לשום שריד ארכיאולוגי מוכר. האתרים תחומים בקירות אבן נמוכים וצורתם צורת סנדל, בליבם במה מוגבהת וסביבם דרך לתהלוכות. בתוכם נמצאו עצמות בעלי חיים כשרים וחרסים. הוא כינה אותם “אתרי כף הרגל” וזיהה אותם כאתרים פולחניים מתקופת ההתנחלות. כעת נשארה רק השאלה: מהם אתרים אלה, למה שימשו והאם הם מתוארים או רמוזים בתנ”ך?

ממצרים ועד לבקעה
כדי לנסות לפענח את החידה פנו הארכיאולוגים לצורת האתר וניסו לזהות סמלים הדומים לה בארץ שממנה הגיעו בני ישראל – ארץ מצרים. התרבות המצרית עשירה בסמלים של כפות רגלים כביטוי לשלטון ולניצחון של המלך על אויביו, וכבר בתקופה ההיא היה הביטוי “להיות לרגליו” או “ליפול לרגליו” סמל של כניעה וקבלת מרות. בקברו של תות ענח’-אמון מלך מצרים נמצאו סנדלי המלך כשעל סולייתם צוירו שבויים בני עמים שונים וסמלים של ארצות אויב. הדריכה עליהם ביטאה את שלטונו ונצחונו של המלך על אויביו.
בתרבויות נוספות, שימשה כף הרגל סמל לקיום האנושי, כיוון שעקבות הן מה שנשאר אחרי האדם, גם כשהוא עצמו כבר רחוק. כמו כן, הן סימלו את מדרס רגליו של האל על פני האדמה.
נראה כי בני ישראל אימצו את כף הרגל ושיכללו אותה כסמל לארבעה דברים: בעלות על טריטוריה, קשר בין העם לארץ, הכנעת האויבים, ובעיקר – דימוי לשכינת האל בעולם. התרבות הישראלית גם איחדה בין הסמלים, כלומר – נוכחות האל בעולם היא המעניקה לעם את הבעלות על הארץ, את הקשר אליה ואת הניצחון במלחמה.

עלייה לרגל
הזיהוי הארכיאולוגי המיוחד של כפות הרגליים שופך אור לא רק על התרבות והדת הישראלית, אלא גם על הלשון העברית וביטוייה. בשפה העברית המילה הנרדפת למועדי השנה היא “רגלים” וההגעה למקדש במועדים מכונה: “עלייה לרגל”. לאור הממצאים הארכיאולוגיים נראה כי ה”חג”, שפירושו הקפות טקסיות שבוצעו במועדים מיוחדים (בדומה למצוות החאג’ המוסלמית – העלייה למכה, ולשם הפועל “לחוג”, כלומר – להסתובב), נערך במקומות הפולחן, כלומר ב”רגלים”, מתחמי כף הרגל.
בנוסף, לדעת זרטל, מתחמי כפות הרגל תואמים את גודל המשכן המתואר בתנ”ך, כך שייתכן שבחגים היה כל העם עולה לרגל אל המשכן שהוצב באחד ממתחמי הסנדל, לפני שנקבע מושבו בשילה, לחגוג יחד את החג.

עלה מן הגלגל
כעת, אחרי שהבנו את מהות האתר וסמליותו, נותרה רק השאלה – היכן בתנ”ך מוזכרים אתרים אלה שנראה שהיו משמעותיים מאוד בחיי בני ישראל בתקופת הכניסה לארץ, ואף הטביעו חותם בשפה ובתרבות העברית עד היום?
ההצעה המקובלת היא לזהות את אתרי כף הרגל עם הגלגלים המתוארים בתנ”ך בספרי התורה והנביאים. אתרים אלה מוזכרים 39 פעמים- בספר דברים ובספרי הנביאים הראשונים, בעיקר. לפי המקרא, נראה כי גלגל הוא סוג של אתר ולא מקום מסוים ששימש את העם להתכנסויות שונות ובהן התכנסויות דתיות וחברתיות בתקופת הכניסה לארץ ובתקופת הנביאים. לדוגמא, בספר דברים מופיע “הגלגל אשר אצל אלוני ממרא” המזוהה כיום עם אתר כף הרגל בנחל תרצה, ממזרח לשכם, ובספר יהושע בתיאור נחלות השבטים מוזכר “הגלגל אשר נוכח למעלה אדומים”.
דברים אלה הולמים להפליא את הממצאים הארכיאולוגיים במתחמי הסנדל.

איך מגיעים?
כאמור, ישנם כמה אתרי כפות רגליים, אך הנגיש ביותר הוא הגלגל שנמצא בסמוך למושב ארגמן בבקעת הירדן. איך מגיעים? מחפשים ב-WAZE “אתר כף הרגל – גלגל ארגמן” (נגיש לרכב 4*4 ממש עד המקום, והגעה ברכב פרטי תצריך הליכה רגלית קצרה). כדי לראות את האתר טוב ככל שניתן – כדאי לטפס מעט על מורדות ההר הסמוך ולצפות מלמעלה על כל שטחו.

סוף דבר
בחום הלוהט של הבקעה צעד ארכיאולוג מבוגר ופצוע מלחמה, ששינה את כל מה שהיה ידוע לנו על הקשר הבל ינתק בין תנ”ך, ארכיאולוגיה, שפה ותרבות, והזכיר לכולנו שכדי למצוא דברים גדולים, צריך רק לחפש היטב, ובהתמדה.

בית ספר שדה עפר החברה להגנת הטבע
כשטבע ומורשת נפגשים 02-9975516 או בפייסבוק

Add Your Heading Text Here

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

תפריט נגישות

רוצים להישאר מעודכנים?

השאירו פרטים והגיליון ישלח אליכם למייל מידי שבוע