כאשר עוברים את בידוק הדרכונים בנתב”ג וצועדים במסדרון אל עבר אולם הנוסעים היוצאים נתקלים בשלט: “החוויה מתחילה כאן”. בכל פעם שאני עובר את השלט הזה אני נזכר שזו הנקודה שבה מתחילות שאלות הכשרות.
על הכשרות בחניות הדיוטי פרי נדבר בהזדמנות אחרת; הפעם נדון בשאלות כשרות הנוגעות לטיסה עצמה. כשרות האוכל בטיסה היא שאלת הכשרות הראשונה בה אנו נתקלים בנסיעה לחו”ל. בכל טיסות אל על המזון כשר, אך לא כך הוא הדבר בשאר החברות הישראליות. כמו כן כאשר מזמינים כרטיס אל על אך הטיסה בפועל היא בחברה אחרת (code share) אין הדבר מהווה ערובה לארוחה כשרה במטוס. לכן בכל פעם שמזמינים טיסה יש לוודא לפחות 48 שעות מראש שתוגש לכם ארוחה כשרה. חשוב לזכור: באל על מגישים ארוחות בשריות גם בתשעת הימים, ולכן בימים אלו יש לוודא מראש הזמנת מנה חלופית.
אחת השאלות העומדות לדיון בהקשר לכשרות בטיסות בחברות זרות היא שאלת חימום המנות הכשרות. המנות מבושלות ומוכנות לאכילה ולכן אין כאן שאלה של בישול נוכרי, אולם היות ותנורי החימום אינם כשרים יש למלא אחר שני תנאים: א) חימום המנה הכשרה חייב להיות לפני חימום המנות האחרות (כדי לא לחמם אוכל כשר מיד לאחר אוכל טרף) . ב) החימום חייב להיעשות בכיסוי כפול: מגשית החימום חייבת להיות עטופה בנייר כסף וחתומה במדבקה. תנאים אלו מבטיחים כי טעם של אוכל טרף לא יטריף את המנה הכשרה.
נקודה נוספת עליה יש לתת את הדעת היא המשקאות. במהלך הטיסה מוגשים משקאות חמים וקרים. כמובן שלא כל המשקאות כשרים: בשום אופן אין לשתות יין, ליקר או ברנדי ללא הכשר (כן… אני יודע שאתם מחכים למאמר על וויסקי ועל וודקה) וכפי שהסברנו בעבר, מותר לשתות בירה. חלק ממיצי הפירות גם הוא בעייתי ולמעשה המיצים הבטוחים היחידים הם מיץ תפוזים 100%, מיץ תפוחים או נקטר תפוחים והמשקאות התוססים כגון קוקה קולה וספרייט אך לא פאנטה. ומה לגבי הקפה והתה? מבחינת כשרות, יש להעדיף קפה על תה, אולם אין לצרוך את מלבין הקפה אם הוא מגיע ללא הכשר.
נסיים בנקודה שלדעתי ראוי לתת עליה את הדעת: לארוחות הכשרות מצורפות לחמניות המכונות ‘לחמניות מזונות’. מקובל לומר שהיות ולחמניות אלו נילושו בכמות גדולה מן הרגיל של סוכר או מי פירות ברכתן מזונות ואינן מצריכות נטילת ידיים. אלא שלמעשה היות והן מוגשות ונאכלות יחד עם הארוחה השלמה, הרי קרוב לוודאי שחל כאן חיוב נטילת ידיים וברכת המזון (מגן אברהם ומשנה ברורה קסח; אגרות משה או”ח ג סימן לב. וכך משמע דעת הגרש”ז בשמירת שבת כהלכתה נד, הערה קלב). הבעיה היא שלא תמיד נוח במטוס לקום לטול ידיים (למשל כאשר הנוסע שלידך שקוע בשינה…). במשך השנים אימצתי לעצמי שני פתרונות אפשריים: א)תמיד אפשר לבקשת מהדיילת כוס מים ועוד כוס ריקה ולטול ידיים במקום (לפחות עד קשרי האצבעות שזהו שיעור הנטילה המינימלי). פתרון אפשרי אחר מצוי בסימן קסד סע’ א בשו”ע: “נוטל אדם ידיו שחרית ומתנה עליהם כל היום, אפילו שלא בשעת הדחק, ובלבד שלא יסיח דעתו מהם”. לכן אם משער אדם שיתקשה עליו לקום מן המושב במטוס ליטול את ידיו הוא יכול ליטול ידיים לפני העלייה למטוס ולהקפיד על נקיות הידיים עד האכילה. לענ”ד שני פתרונות אלו בוודאי עדיפים מאשר ברכת מזונות על ארוחה שיש לברך בה ברכת המזון.
הכותב הוא ראש מחלקת הכשרות בגבעתיים ומומחה לכשרות תעשייתית ברחבי העולם. בכל שאלה ניתן לפנות ל: Rabbiod@gmail.com