נחזור למשרד האפור מהטיולים שלנו בעולם. שאלות כשרות יכולות להיות חלק משגרת העבודה היומיומית. במשרדים רבים ישנם מטבחונים הכוללים אמצעי חימום שונים וכלים שונים. העובדים מביאים אוכל מהבית, או מזמינים ארוחות שאינן כשרות. כדי להבין איך שומרים כשרות בסביבה לא כשרה עלינו להבין תחילה את העיקרון וממנו לצאת לשאלות המעשיות.
למעשה, עיקר השאלה לא נוגעת למאכלים הלא כשרים שמהם שומר כשרות וודאי ירחק – אלא בעיקר לשימוש בכלים ובציוד. העיקרון ההלכתי העומד בבסיס הדיון כולו הוא המושג: ‘טעם כעיקר’, המלמד כי אנו מתייחסים לטעם האיסור כממשות של איסור (גם אם האיסור עצמו לא לפנינו) כאשר הראשונים (רש”י, תוספות, המאירי) נחלקים אם עיקרון זה הוא מדאורייתא או רק מדרבנן.
ננסה אפוא להתייחס לכמה שאלות שכיחות. השאלה השכיחה ביותר נוגעת לחימום במיקרוגל: המדור עסק בשאלה זו בהרחבה בעבר ונזכיר – על מנת לחמם אוכל כשר במיקרוגל שאינו כשר יש לכסותו בכיסוי מלא (רצוי כפול) וזאת ללא קשר לשאלה אם המזון מוצק או נוזלי. קופסת פלסטיק, שקית פלסטיק ואפילו שקית נייר בהחלט ימלאו את הדרישות. עיקרון זה נכון גם לגבי הפרדה בין בשר לחלב במיקרוגל. בעוד שבבית ראוי להחליט שהמיקרו חלבי או בשרי בלבד ואת המאכל הנגדי לחמם בעטיפה, הרי שהניסיון מוכיח שבמטבחון משרדי מרובה משתמשים זה פשוט לא עובד ולכן כדאי בכל מקרה לחמם כל מאכל כאשר הוא עטוף.
במתקני המים יש גם ברז למים חמים. עובדים יוצקים מים חמים למאכלים בשריים או שאינם כשרים. לא פעם מגיעה השאלה: האם אני יכול/ה להשתמש במתקן המים החמים לטובת הקפה שלי? השאלה ההלכתית נוגעת למעמדם ההלכתי של האדים. אדים מהכלי הלא כשר נספגים כביכול במתקן המים ואוסרים אותו. בגמרא (ע”ז סו:) ישנו דיון בשאלה האם פת חמה שהונחה על גבי חבית יין של תרומה נאסרת באכילה כיוון שחום הפת שואב לחות מן היין. הרמב”ם התיר רק בדיעבד וראשוני אשכנז אוסרים בכל מצב. השו”ע (יו”ד קח, ד) פסק להחמיר, אלא שכאן בא הרמ”א לעזרתנו. כתב הרמ”א: “דווקא אם מונחת נגד המגופה” (=פתח החבית) – והגר”א הסביר את היתרו של הרמ”א שהפת נאסרת רק באופן שאין לאדים לאן ‘לברוח’, אבל במקום בו האדים מתפזרים אין לאסור. זהו בדיוק המצב בשאלה לגבי מתקן המים החמים, ולכן במקרה זה יש להקל ולהשתמש במתקן גם אם אחרים מוזגים ממנו מים חמים לכלים ומאכלים שאינם כשרים (ואת עמדתי כי קפה הוא פיקוח נפש אתם כבר מכירים…).
שאלות אחרות נוגעות לשימוש בכלים שונים במטבחון המשרדי. בפותחן קופסאות ניתן להשתמש במידה והוא נקי. בסכין ניתן לחתוך ירקות (אך לא בצל). טוסטר (מכל סוג) בעייתי מאוד. היות וכל הכלים נידונים אחר רוב שימושם (שו”ע או”ח סי’ תנא) ניתן להקל ולהשתמש בספלי קפה וכפיות שמשמשים בד”כ לשתיית קפה במשרד.
לא פעם אנו מוצאים את עצמנו אף עומדים במצבים עדינים מאוד בנוגע לשאלות אלו מבחינת יחסי הצוות במשרד. כך, למשל, כאשר אחד העובדים מביא עוגה תוצרת בית לכבוד יום ההולדת שלו והוא מבטיח לנו: “אשתי שומרת על הכל. הכל אצלי בבית כשר”. כמובן שאיננו טוענים שהאנשים האלה אינם אומרים אמת, אלא שלפעמים מדובר בחוסר מודעות לכל הנושאים הכשרותיים (האם התותים בעוגה נקנו לאחר הפרשת תרומות ומעשרות? האם הופרשה חלה?). בעתיד נרחיב יותר על נאמנותו של האדם שאינו דתי בנושאי כשרות; הכלל שאנו יכולים לתת הוא… שאין כללים, ובמקרים כאלה יש להפעיל גם את חכמת הראש וגם את חכמת הלב.
הכותב הוא ראש מערך הכשרות ‘צהר פיקוח מזון’ ומומחה לחומרי גלם וכשרות תעשייתית.
