בדיקה קטנה ומטריפה

מאת: הרב אורן דובדבני
טריפת בית הכוסות, מונח מוכר פחות בבדיקת הבהמה, היא דבר שכיח יחסית. האם אפשר להימנע ממנו?

הדרך מהרפת אל הצלחת ארוכה ובמיוחד בכל מה שנוגע לכשרות. אם בדרך כלל אנחנו אומרים כי כשרות מורכבת מחומרי גלם ומתהליכים, הרי שכאשר מדובר על בעלי חיים איננו עוסקים בכשרות חומר הגלם אלא בהפיכת חומר הגלם לכשר (שחיטה, ניקור, מליחה וכד’).
אחד השלבים הראשוניים אחר שחיטת בהמות הוא ‘הבדיקות’. משמעותן של הבדיקות הוא לשלול מציאות של טריפה בבעל החיים. הפעם נעסוק בסוגיה פחות מוכרת, אולם מהותית בכל מה שקשור לכשרות בשר בהמה גסה – “כשרות בית הכוסות”. אולם, כדי להבין מהו ‘בית הכוסות’ ומה הן השאלות הכשרותיות המצויות בו עלינו לחזור לרגע ל… שדה: ‘כלחוך השור את ירק השדה’ (במדבר כב, ד), אומר הפסוק וכך מתאר את דרך אכילתה של הבהמה: אכילה ללא אבחנה מכל הבא לפה. על מנת לטפל בכמויות עצומות כל כך של מזון זקוקה הבהמה ל… יותר מקיבה אחת. בית הכוסות מהווה מעין ‘קיבה קדמית’: היא סמוכה לסרעפת וכל מה שבולעת בהמה עובר בבית הכוסות. עצמים זרים שאינם אוכל נשארים תקועים שם. אם מדובר בגוף חד שעלול לפצוע את הדופן של בית הכוסות, בהמה נטרפת (יו”ד מח).
עלינו לענות על שלוש שאלות: כיצד הבהמה נטרפת? איך בודקים זאת? מה אפשר לעשות כדי למנוע הטרפת בהמה? באשר לשאלה הראשונה: הטרפת בהמות בבית הכוסות שכיחה יחסית (זבח שמואל, סוף דיני בדיקות) ואפילו שכיחה מאוד (כמעט כמו סרכות הריאה) ומהווה אחת הסיבות המרכזיות להטרפת הבהמות ולכן יש חובה לבדוק. ככל שגיל בהמה עולה כך שכיחות טריפת בית הכוסות גדלה. הבעיה גברה בימינו, כאשר הבהמות אינן רועות באופן חופשי אלא כלואות ברפתות. המזון מוגש לבהמה הרעבה והיא אינה לועסת אותו אלא בולעת כמעט את כולו בבת אחת (ולאחר מכן מעלה גרה).
כאמור, בעיה זו שכיחה בעיקר בבקר הגדל ברפתות. השאלה עמה יש להתמודד אפוא לאחר השחיטה היא שאלת הבדיקה: כיצד יש לבדוק את בית הכוסות באופן שיברר לנו בצורה הטובה ביותר שהבהמה לא נטרפה?
קוראים רגישים מוזמנים לדלג על התיאור הפרקטי היישר למסקנות בסוף: מיד לאחר השחיטה מתבצע חיתוך בבטן הבהמה. הבודק מכניס את ידו לכיוון הסרעפת וטרפש הכבד – מחיצה פנימית בבטן, ובודק על ידי מישוש שכל הקיבות (לפרה יש ארבע כאלה!) חלקות. ובמידה וישנה חדירת גוף זר דרך דופן בית הכוסות הבודק ירגיש בו או יתקל בהדבקה של הדופן לסרעפת. אם יש הדבקה שכזו יחתוך הבודק חלק זה של בית הכוסות ויבדוק חזותית אם יש בו נקב או גוף זר המטריפים את הבהמה. כיוון שלבית הכוסות יש דופן כפולה יש פוסקים (ערוה”ש שם, חזו”א יו”ד ג) הטוענים כי גוף זר מטריף את בהמה רק החדירה כפולה. לדעתם, אפילו אם יש נקב משני הצדדים הבהמה כשרה כל עוד הנקבים אינם זה מול זה.
לכתחילה יש להחמיר (שו”ת יד הלוי, י) ולהקל בהפסד מרובה. האם ניתן לפתור בעיה זו? במקרה בו ידוע כי בהמה בעלה גוף זר ניתן לנסות להכניס מגנט חזק המורכב בראשו של צינור דרך הוושט (טכניקה לא פשוטה כלל) ויותר מכך, ניתן להתקין מגנטים מעל האבוסים ומתקני התערובת מה שמקטין את הנזק.

הכותב הוא מומחה לכשרות תעשייתית וחומרי גלם וראש מערך הכשרות של רבני צהר

Add Your Heading Text Here

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

תפריט נגישות

רוצים להישאר מעודכנים?

השאירו פרטים והגיליון ישלח אליכם למייל מידי שבוע