בבית אל קיבל יעקב אבינו את ההבטחה שמלווה אותנו במאבקים עד היום הזה:
הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ שֹׁכֵ֣ב עָלֶ֔יהָ לְךָ֥ אֶתְּנֶ֖נָּה וּלְזַרְעֶֽךָ: (בראשית כח, יג),
ויעקב הנפעם אומר (שם, יז): אֵ֣ין זֶ֗ה כִּ֚י אִם־בֵּ֣ית אֱלֹקים וְזֶ֖ה שַׁ֥עַר הַשָּׁמָֽיִם:
בבית אל, בפסגת הישוב נבקר הפעם במקום שהוא אולי שער השמים אבל כרגע הוא מצטנע תחת השם גבעת ארטיס.

נפתח בתצפית הנושאת את השם התנכי המרשים “שא נא עיניך” – ואינה אלא גג של בריכת מים. במקום הוסדר מצפור המציע תצפית מרהיבה על דרום השומרון וארץ בנימין. התצפית משולטת ניתן לזהות מכאן אתרים רבים, וביניהם הר בעל חצור, עפרה, הכפר עין יברוד הסמוך לעפרה, פאתי ירושלים והעיר רמאללה וסביבתה. כחצי ק”מ צפונית לנו, על פסגה נמוכה יותר, נראה קבר שייח’ ציורי אליו.

ההר עצמו, עליו אנו נמצאים, נקרא בערבית ג’בל ע’ורייטיס וגובהו 909 מטר – אחת  הפסגות הגבוהות ביותר בשומרון,
נחזור לחניה ונלך אל קבר השיך, אחרי כ-50 מטר נגיע לצומת שבילים אדום-שחור. נמשיך ישר עם הסימון השחור, נחלוף על פני צומת שבילים ירוק-שחור ולבסוף נגיע לאחר 350 מטר לחנייה, בצומת שבילים שחור-ירוק.
הסימון השחור פונה שמאלה ומסתיים לאחר כ-120 מ’ במצפור הצופה מערבה, מעל הכפר דורא אל-קרע. התואר “אל-קרע” מציין ירק הנקרא בעברית “קרא”.

מהתצפית נשוב חזרה אל קבר השייח’, המוקדש לשייח’ עבדאללה. המבנה הכיפתי הוא בעל שני חדרים, ובחדר הפנימי נמצאת גומחת תפילה הפונה לכיוון דרום-מזרח (לעבר מכה). לצד גומחת התפילה ובכניסה לחדר הפנימי נמצאים ציורים פשוטים למדי בצבע אדום, המשלבים כפות תמרים.
מי הוא אותו שייח’ עבדאללה לא ברור, אולי יש כאן מסורת עתיקה המושכת לאברהם אבינו עבד ה’ או ליעקב נכדו, אולי.

לצד קבר השייח’ נמצא משטח סלע גדול ששמש כנראה לצורכי פולחן (במות אבן), אולי כאן הקים ירבעם בן נבט את הבמה שאמורה היתה לשמש תחליף למקדש (מלכים א, יב), אותה במה שנותצה כליל ע”י המלך יאשיהו (מלכים ב’, כג, טו) – גַּם אֶת-הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאֶת-הַבָּמָה, נָתָץ; וַיִּשְׂרֹף אֶת-הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר, וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה.
יאשיה שרף אמנם את האשרה אבל אשרות נוספות צמחו בסביבה. בצד ימין נמצא עץ גדול ועתיק של אלון התולע, מין הגדל באזורים גבוהים. מכלול זה של קבר, משטחי סלע ועצים עתיקים, רומז לשימוש המקום לפולחנים זרים. ואכן, בתנ”ך יש התייחסויות רבות לפולחנים במקומות גבוהים ולצד עצים עתיקים – “סְבִיבוֹת מִזְבְּחוֹתֵיהֶם; אֶל כָּל-גִּבְעָה רָמָה בְּכֹל רָאשֵׁי הֶהָרִים, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן וְתַחַת כָּל-אֵלָה עֲבֻתָּה, מְקוֹם אֲשֶׁר נָתְנוּ-שָׁם רֵיחַ נִיחֹחַ, לְכֹל גִּלּוּלֵיהֶם” (יחזקאל ו’, י”ג). על אחז מלך יהודה נאמר “וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת וְעַל-הַגְּבָעוֹת, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן” (דברי הימים ב’, כ”ח, ד’), ייתכן והפולחנים שנערכו במקום יונקים כבר מסיפור יעקב אבינו שהקים מזבח בבית אל כמו שנאמר “וַיֹּאמֶר  ה’ אֶל-יַעֲקֹב, קוּם עֲלֵה בֵית-אֵל…; וַעֲשֵׂה-שָׁם מִזְבֵּחַ—לָא-ל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ, בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ” (בראשית לה), ואכן כינוי המקום בפי תושבי הישוב הוא “אתר חלום יעקב”.

סימון ירוק יוביל אותנו לפתחה של מערה ובה שרידי בית בד גדול שהשתמר בצורה יוצאת דופן. מהמערה נפנה ימינה למעין שכבה קטן ששופץ על ידי הנוער של בית אל ומשם בשביל נחזור לקבר השייח’ ואל הרכבים.
האתר נמצא בתחום הישוב בית אל ואין שום מגבלה ביטחונית לבקר בו.
שבתאי שירן, מורה דרך בטעם יהודי