בכתבה הקודמת אודות בית הרב קוק הצגתי בהרחבה את ביתו של כבוד הרב מזוויות שונות, תוך הדגשת הצד המנהיגותי של הרב קוק בצד היותו איש תורה ואמונה שפעל רבות להקמת הרבנות הראשית לישראל, וביסוס כוחו הלאומי והדיפלומטי של העם היהודי בארץ ישראל.
הפעם אבקש להציג את פועלו של הרב מנקודת מבט וזווית אחרת, בעלת משמעות וחשיבות רבה, שמטרתה הנעלה היא קירוב לבבות בין הישוב הישן והחדש. המפעל המרכזי בפעילות זו היה מסע הרבנים למושבות המכונה בפי כל ‘מסע המושבות’.
הכל החל בשנת תרע”ד – 1913, עת שימש הרב רבה של יפו והמושבות בארץ. ברקע החריף והתגבר המתח שהתגלע בין הישוב הישן-החרדי לישוב החדש-החילוני, שהלך נבנה וגדל בארץ ישראל, בקיבוצים ובערים.
הרב קוק יזם יחד עם רבנים נוספים, מסע למושבות והקיבוצים בי”ט מר חשוון תרע”ד. הביקור הקיף 21 ישובים בשומרון, בכרמל, בעמק יזרעאל, בגליל, בעמק הירדן ובאזור כנרת. למסע הארוך בין חודש ימים הצטרפו עשרה רבנים, בהם רב העדה החרדית בירושלים הרב חיים זוננפלד זצ”ל שהיה ממתנגדי הישוב החדש, הרב יונתן הלוי הורוביץ, הרב יעקב משה חרל”פ, הרב בן ציון יאדלר ואחרים. המסע היה ארוך ומייגע והרבנים עברו טלטלות רבות. כל אלה לא עמדו כנגד המטרה המוצהרת של הרבנים – יצירת גשר וקירוב לבבות בין אנשי הישוב הישן לבין אנשי הישוב החדש, וחיזוקם של חיי התורה והמצוות בקרב החלוצים והמתיישבים.
ייחודיותו של הרב קוק היא הענקת יחס שווה לקרוב ולרחוק, החיבור לסביבה הקרובה – השכונות בירושלים, הקשר עם רבנים כמו הרב אריה לוין, הרב חרל”פ, ומערכת שיעורים סדורה במושבות יהודה ראשון לציון, רחובות, נס ציונה לדתיים – לצד החיבור לסביבה הרחוקה על ידי יצירת שיח ישיר עם התושבים בקיבוצים ובמושבות, פנים מול פנים.
במהלך ביקורם נפגשו הרבנים בדמויות מייצגות מתחומי החינוך, העבודה והמשק. המפגשים ברובם היו מפגשים של אהבה ורצון לשיח, להקשבה ולהיכרות. ידוע ומפורסם המשפט של הרב באחד הביקורים – “לא באנו להשפיע, באנו להיות מושפעים מכם מגודל מסירות הנפש ובניין הארץ”, מילים מרגשות ואמתיות אלה הפילו מחיצות להידברות ונכונות להקשיב ולשמוע.
מסע המושבות עסק בהיבט הגיאוגרפי וההיסטורי של הישובים, וגם בשאלות של חברה, הזהות היהודית ובבעיית דת ומדינה שהתעוררו במהלך 100 השנים האחרונות. מתברר הדבר שהשאלות והנושאים בהם עסקו ודנו הרבנים במהלך המסע, עדיין באות לידי ביטוי בחיים הדינמיים שלנו כיום. לא הכול היה ורוד במהלך המסע: היו מקומות בהם היו גם אכזבות וחשדנות בחלק מהמושבות מצד בעלי אידיאולוגיה חילונית סוציאליסטית.
כך, לדוגמה, בקיבוץ מרחביה ננקטה גישה קיצונית מלווה בתחושת ניכור וזרות כלפי הרבנים, ואחד החלוצים התבטא כנגד באי המסע במילים אלה: “חבל על עבודתכם ועל דיבורכם, אנו איתנים בדעתנו ואין לנו כל רצון וחפץ להיות מושפעים מזולתנו”, והוסיף הלז, “אנחנו השארנו את הדת והרבנים באירופה, אנחנו לא צריכים את הרבנים, אין לכם מה ללמד אותנו”… למרות זאת הרב קוק ראה במפגש חשיבות רבה לאחדות, לאיחוי הקרעים והזדמנות ליצירת שיח ודיאלוג עם הישוב הישן. הרב טען כנגדו וחזר על המסר שהוביל אותו בכל מסעותיו: “לא באנו להשפיע, באנו להיות מושפעים מגודל מסירות הנפש שלכם עבור אדמת הקודש… בעלי נשמות גדולות, המסוגלות להגיע לדרגה כזאת של מסירות נפש…”
גישה אוהבת ומרגשת זאת היכתה את החלוצים בתדהמה, ומכאן חומות הבדלנות, הניכור וההתנגדות נפלו אט-אט. שיח שהחל במחלוקת והתנגדות, הפך לסוג של ידידות וניסיון כן להבין ולהקשיב אחד לשני. שמו של הרב התפרסם מאז כמי שמאחד את העם ודואג להתעצמות המפעל הציוני.
מסע המושבות המתחדש מטעם בית הרב קוק מתקיים מזה כעשר שנים בשיתוף דתיים וחילוניים, הלומדים להכיר אחד את השני. המפגש הוא בבחינת חוט מגשר המשפיע על שני הצדדים. מבדיקה שערכתי מול מספר משתתפי המסע, חשתי כי גם כאן תחילה יש בדלנות, זהירות וניכור בין הקבוצות. בהמשך נוצרים קשרי ידידות עמוקים.
בשיחה שקיימתי עם זהבה גבאי, מנהלת אתר שמור כנרת, היא אמרה: “אני חושבת שהמסע מקרב בין הישוב הישן לחדש גם היום, קיים תהליך של הכרה והערכה של הישוב החדש. המסע מחבר בין האנשים שונים בארץ”. הוסיף על כך שלמה שדיאור מקיבוץ מרחביה: “המסעות פתחו פתח חשוב להיכרות בין הצדדים”. לדבריו : “חשוב שיגיעו עוד קבוצות לקיום שיח אמתי של הידברות והיכרות”.
מטרת המפגשים היא יצירת שיח, יכולת הקשבה לעמדות רגשיות ואידיאולוגיות של חלקים שונים בעם. בכוחם של מסעות אלה להוות אבן שואבת ליצירת היכרות הדדית של המשותף והשונה. תחושתי שקיימת תזוזה מסוימת ביחס בין הקהלים השונים, ויש במסעות אלה מה שאנחנו מחפשים כדי לעשות יותר על מנת לקרב ולהכיר את עמדות הצדדים, גם אם לא מסכימים איתם. מכאן אני קורא למנהלי בתי הספר ולגופים מוסדיים לשלב בתוכנית הלימודים ביקור בבית הרב קוק בירושלים ולהשתתף במסע, וכך להעמיק את הידע אודות פועלו של הרב.
פרטים ליצירת קשר עם בית הרב קוק בירושלים, לביקור במקום ולהשתתפות במסע המושבות – 02-6232560 , Beitharavkook@gmail.com
תודה לצוות בית הרב: הרב יוחנן פריד, הרב אברהם טייץ, הגברת נחמה פרידמן וליאיר דן על הסיוע בהכנת הכתבה.
יואב יאיר, מורה דרך מוסמך.
yoavyair@walla.com, 053-2503512