מבט מהיר לצד הדרך העולה לירושלים, מותיר כמה כתמי צבע אדומים. כשעוצרים לרגע ברמזור בצומת מודיעין או שילת ומכבים ומפנים את המבט דרומה, מבחינים גם בכמה עצי שקדיה פורחים. התנועה סואנת. כביש 443 המחבר בין בן שמן לירושלים הפך בשנים האחרונות לציר המרכזי לעולים לבירת ישראל. גם יופיו, גם האתרים ההיסטוריים לאורכו וגם (ואולי במיוחד) שפע הדיווחים על פקקי התנועה בכביש מספר אחת. אבל רגע. לא לשם דיווח תנועה התכנסו הפעם.

אנו באמצע הדרך לירושלים, סמוך לעיר מודיעין. מיד כשחולפים על פני צומת שילת (צומת הכניסה המרכזי לעיר מודיעין) בדרך מזרחה לירושלים וגבעת זאב, אנו מבחינים בצדו הימני של הכביש בגבעה נישאת. כ-300 מטר גובהה מעל לפני הים ועושרה אדיר.
ניסע עד לצומת הבא, צומת מכבים ונפנה ימינה (דרומה). אחרי כחצי ק”מ שוב פונים ימינה. אנו ברחוב עמק דותן. אחרי מאתיים מטרים שלט בצד בדרך, על האתר הארכיאולוגי שמולנו. המילון האינטרנטי “ויקיפדיה” מספר על המקום שהיום הוא אתר ארכיאולוגי ששטחו כ-600 דונם. בגבעה כ-180 בורות מים וממצאים ארכיאולוגים המעידים על היותה כפר גדול ומרכזי כבר בימי קדם, וסביב לה כפרים קטנים וחוות חקלאיות. בעת העלייה לרגל לבית המקדש שימשה הגבעה תחנה חשובה ומוגנת. זהו המקום הגבוה ביותר באזור.

בתקופה הצלבנית שכנה על הגבעה מצודת דרכים שהגנה על הדרך מלוד לירושלים, ושמה טרנטה. לימים שובש השם על ידי ערביי המקום שקראו לגבעה קלעת א-טנטורה – שפירושו בערבית מצודת המגבעת. ועדת השמות הממשלתית קבעה את השם תיתורה, שפירושו: שולי המגבעת – שם המזכיר את צורת הגבעה ושיפוליה. השם שומר הן על מצלול השם הקודם והן על משמעותו: שולי המגבעת.

מסלול הטיול

אחרי הארכיאולוגיה וההיסטוריה להווה. נוסעים עוד כחצי ק”מ, עד לפינת הרחובות כליל החורש ועמק דותן, פונים ימינה לכליל החורש וחונים. בקרן הרחובות שילוט נהיר המורה על תחילת המסלול. עולים בשביל העפר. מיד בכניסה שלל רקפות, כלניות ושקדיות.
לאורך כל השביל הסברים על הצומח במקום. עיריות, רקפת מצויה, אזוב מצוי, מרווה ריחנית ועוד כ-80 מיני צומח וצמחים: שזיפים, תאנה שעכשיו עומדת בשלכת, עצי זיתים ושקדים.

בהמשך החורף והאביב יעלו כאן, פרגים, אירוס ארץ ישראלי, נוריות ועוד מפרחי ארצנו. תחת כל סלע, ממש נאמנות לשיר, פורחות להן רקפות לבנות וורדרדות והמראה נפלא. עוצרים לרגע תחת הסככה, מוציאים משהו לאכול ולשתות (על אף יופיו של המקום והפריחה הנפלאה בו, צל אין בנמצא…) ופשוט מתבשמים מהנוף. במזרח הרי בנימין, למרגלותינו רעות-מכבים והעיר מודיעין ובתווך הרבה ירוק. ממשיכים ללכת. אם רוצים לקצר יורדים מהסככה המרכזית לעבר רחוב עמק דותן ליד השילוט הארכיאולוגי.

באחרונה, הוסיפה כאן עירית מודיעין שילוט, הציבה מתקני בתי בד ואפילו שביל נגיש לעגלות הוקם במקום. אפשר לחזור בדרך בה הגענו ואפשר ללכת עד לברכת המים, הנישאת בראש הגבעה. פינה נוספת, נמצאת בגבעה הצפונית. פונים ימינה בכניסה לאזור התעשייה מודיעין, נוסעים עד הכיכר השנייה, פונים ימינה לכיוון העיר ומיד חונים במפרץ החניה. מימין לנו שביל מסודר העולה לרום התל וממנו נשקף כל אזור המרכז עד הים. השמש השוקעת במערב רק משווה למקום עוד נופך אציל משלה.
מהרו. עוד חודש, זה עלול להיות כבר מאחורינו.