פלובדיב היא העיר השנייה בגודלה בבולגריה, ונמצאת כ-150 ק”מ מדרום מזרח לסופיה הבירה. העיר שוכנת על שתי גדות הנהר מריצה ומשתרעת בין שבע גבעות.
הקהילה היהודית בעיר קיימת כבר מאות שנים. יהודים התיישבו בפלובדיב לאחר הכיבוש העותומאני ובשנת 1374 הגיעו יהודים מהונגריה ובהמשך מצרפת. עם גירוש ספרד בשנת 1492 הגיעו יהודים רבים לבולגריה ורבים מהם לפלובדיב. עדויות לקהילה יהודית במקום קיימת בספרי השו”ת מתקופה זו, ומן המאה ה-16 ואילך מוזכרת הקהילה היהודית בפלובדיב בפסק דין של רבנים מקומיים – רבני קושטא וסלוניקי. בעיר היו שתי קהילות יהודיות: הביזנטיים, ששפתם הייתה יוונית, והקהילה האשכנזית-יהודית שחבריה הגיעו מהונגריה ומגרמניה. עם בואם של יהודי ספרד, נהפכה קהילה זו דומיננטית ועל פיהם נפסקו הדינים והקביעות ההלכתיות.
במאה ה-17 נבנתה השכונה היהודית בעיר והיו בה חיי קהילה תרבותיים ודתיים. בעיר הייתה גם פעילות ציוניות ענפה ובשנת 1898 נערכה בה ועידת היסוד של ההסתדרות הציונית בבולגריה, כשנציג הקהילה מלא תפקיד חשוב בהנהגת התנועה.
בשנת 1910 נוסדה אגודה ציונית סוציאלית של פועלי ציון בעיר; מאוחר יותר קם סניף של התנועה הרוויזיוניסטית ובשנת 1925 התקיימה בפלובדיב ועידת היסוד של השומר הצעיר בבולגריה. במאה ה-20 החלה פלובדיב לאבד את מקומה הפוליטי המרכזי לטובת סופיה הבירה, תהליך שהואץ לאחר מלחמת העולם הראשונה – אז מנתה הקהילה 6,600 יהודים.

ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר כ-7,000 יהודים. בשנת 1943 נגזר על יהודי פלובדיב גירוש, אבל ראש הכנסייה נאבק בגזירה זו והיא בוטלה. עם השחרור מהכיבוש הנאצי התחדשה הפעילות הציונית בעיר ויום ההכרזה על הקמת מדינת ישראל היה בפלובדיב חג המוני: רוב יהודי העיר עלו לישראל במסגרת העליה מבולגריה ובשנת 1950 נותרו בעיר רק 1,000 יהודים. בזמן השלטון הקומיניסטי מספרם התמעט ועם סיום תקופה זו נותרו בעיר כ-700 יהודים, בית הכנסת “ציון” שופץ וחודשה בו הפעילות.
כיום, הקהילה היהודית בפלובדיב מונה 500 איש והיא מאורגנת: יש בה חיי קהילה ופעילות תרבותית יהודית וגם דתית מסודרת. בעיר יש בית כנסת שהוא אחד משני בתי הכנסת הפועלים כיום בבולגריה. האחד בסופיה הבירה והשני בפלובדיב. בעבר היו בעיר שלושה בתי כנסת, אולם רק אחד מהם שרד. מניין מתקיים בבית הכנסת רק בחגי ומועדי ישראל.

בביקורי בבולגריה לפני כשבועיים סיפר לי הרב יואל יפרח, רבה של בולגריה, כי יש התעוררות דתית מסוימת בעיר. הוא מספר לי כי הוא דואג לשלוח חזן לחגי תשרי שינהל את התפילות, חזן לפסח שינהל את ליל הסדר ותפילות החג וגם לחנוכה מגיע חזן הדואג להדלקת נרות ולהבאת רוח החג.
בית ספר יהודי אין אך מתקיימים לימודי יהדות בימי ראשון לילדי בית הספר, ובו משתתפים 40 ילדים.
כמו כן, יש תוכניות לצעירים שמקיים ארגון “שלום”, הארגון העליון של יהודי בולגריה.
מזון כשר אין בעיר, אך לקראת חג הפסח נשלחות מצות לכל חברי הקהילה וכן בשר כשר לימי החג. בעיר פועל גם “בית עם”, מועדון להתכנסויות הקהילה לאירועים חברתיים וקהילתיים.

הכותב הוא חבר ההנהלה הציונית וראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות