בעיר פדובה שבצפון איטליה, הייתה קיימת קהילה יהודית גדולה ומפוארת במשך מאות שנים. בימי הביניים הייתה ידועה העיר בשל גדולי תורה שהתגוררו בה: המהר”ם מפדובה, הרב מאיר קצנלבונגן – מגדולי הפוסקים האשכנזים במאה ה-16, ומהר”י מינץ, רבי יהודה הלוי מינץ, מגדולי יהדות אשכנז במאה ה-15. מאוחר יותר, נולד וגדל בעיר רבי משה חיים לוצאטו – הרמח”ל, שעזב את העיר, עלה ארצה ומת בארץ ישראל בשנת 1746.

פדובה שוכנת כ-40 ק”מ ממערב לוונציה, בחבל ונטו, והיא מרכז המסחר של החבל. העיר מהווה מוקד משיכה לתיירים בשל יופייה ואופיה, יש בה רחובות עתיקים וצרים מרוצפים אבן וגשרי אבן על פני נהר הבאקיליונה העובר בה.
יהודים התיישבו בפדובה בראשית האלף הקודם, לאורך כל התקופות התגוררו בה יהודים בקהילות קטנות ומפוזרות ועל פי ראובן בונפיל, חוקר תולדות יהודי איטליה, הם חיו בתנאים משפילים ומגבילים. בעיר הייתה קהילה גדולה של מגורשי ספרד ובשנת 1603 הוקם הגטו, בו התגוררו בו יהודים במשך 200 שנה.
בשנת 1820 נוסד בפדובה בית מדרש לרבנים בראשו עמד שמואל דוד לוצטו (שד”ל), פרשן המקרא וחוקר בתולדות ישראל. בשנת 1870 עם השלמת איחוד איטליה עבר בית המדרש לרבנים לרומא, בה הוא שוכן עד היום.

כאשר נבנה בירושלים “היכל שלמה”, הובא אליו ארון הקודש מבית הכנסת הספרדי בפדובה, שנבנה בשנת 1730. לכבוד חנוכת הארון בפדובה חבר הרמח”ל רבי משה חיים לוצטו סדר מיוחד של שירים וזמירות בשם “חנוכת הארון”.
כיום מונה הקהילה היהודית בפדובה כ-200 איש, ובראשה עומד הרב אהרן לוצ’י. בקהילה שתי קבוצות גיל: עם הגדולה נמנים המבוגרים, שהם צאצאי משפחות בעיר מאות שנים, ובקבוצה השנייה צעירים יהודים וכן ישראלים וצעירים מאירופה.
הרב לוצ’י בשנות ה-50 לחייו, יליד רומא, למד בבית המדרש לרבנים ברומא ובישיבת הכותל בירושלים. הרב דובר עברית רהוטה ונמצא בקשר עם המערך לשירותים רוחניים בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית.
הקהילה מאורגנת היטב, בית הכנסת היפה והמרשים פתוח מדי יום ומתקיימים בו שיעורים ואירועים, אך תפילה במניין יש רק בשבת ובחגים.

בעיר יש מקווה טהרה, וניתן להשיג אוכל כשר. בית ספר יהודי אין, אך קיים תלמוד תורה לילדים בימי ראשון, ומשתתפים בו כעשרה ילדים.
בעיר קיים מוזיאון יהודי מעניין ומטבע הדברים נמצאים בה שבעה בתי קברות – כשהקבר המפורסם הוא של המהר”ם מפדובה.
בביקורי השבוע בצפון איטליה, סיפרו לי ראשי הקהילה היהודית כי שיעור נישואי התערובת בעיר מגיע ל-80% והדבר נובע משתי סיבות: ראשית, ההתבוללות וחסר העניין ביהדות, ושנית – מספר הצעירים הנמוך במקומות אלו. הם הדגישו כי בערים הגדולות רומא ומילאנו שיעור נישואי התערובת נמוך בהרבה ונע סביב 30%.
קשה להיות אופטימי לגבי עתידה של הקהילה היהודית המפוארת בעיר: הרב לוצי עושה את מיטב מאמציו לשמור ולחזק את הקהילה האם יצליח בכך? ימים יגידו.

הכותב הוא חבר ההנהלה הציונית וראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות