בדרך לנאפולי, איי יוון נראים בצורה מושלמת מגובה 30 אלף רגל. אפילו הגשרים המחברים בין האיים יוצרים תמונה מרשימה. המים תכולים במיוחד. לאורך מסלול הטיסה מישראל לנאפולי עושה המטוס דרכו מעל הים התיכון בחלקיו היפים. המלצה שלי – קחו טיסת יום וגם מושב ליד החלון. שלוש שעות של טיסה שנותנות שיעור גיאוגרפיה מאלף.
מול היציאה משדה התעופה החביב של נאפולי מתנשא לו הווזוב: הר הגעש שהחריב את פומפיי. אל הסיפור הזה של הר הגעש עוד נגיע.
חביב, אמרנו על שדה תעופה? כן. הכניסה מהירה מאד. מבט בן שנייה משוטר משטרת הגבולות, החתמת הדרכון ואתם בפנים. אנחנו עושים דרכנו בדרך הנוף הנפלאה אמלפי (Amalfi) לאורך חופיה המערביים של נאפולי בדרך דרומה – יש האומרים שדרך זו היא אחת מעשר הדרכים היפות בעולם. כ-250 ק”מ דרומית לרומא, בחבל קמפניה(Campania), זו דרך הנושקת למפרץ הנושא שם עיירה עתיקה הסמוכה למימיו. העיירה הייתה ממלכה בפני עצמה, וכללה מלכים ורוזנים בתקופות הקדומות. הדרך מפותלת עקב המפרצונים הרבים ועוברת בין עיירות וכפרים ציוריים הנתלים על המצוקים הנופלים לים. אם אתם באוטובוס תיירים שבו בצד הימני של הרכב, כך תראו טוב יותר את הנוף.
כל כמה ק”מ עוצרים בצד הדרך, לוגמים מיץ תפוזים טרי או פרי ים תיכוני אחר, מרווים עיננו בנוף וממשיכים הלאה לעוד תצפית. העין לא שובעת. על השובע הגשמי נדבר בהמשך. גם לו חשיבות רבה בטיול הזה. בעיירה הקסומה פשוט לשוטט במדרחוב ובסמטאות היוצאות ממנו, לטעום מהלימונצ`לו הכשר, הכל בינות לבתים עתיקים, אנשים מסבירי פנים ואהבה לישראל. אפילו שמות סוגי הפירות המיועדים למכירה מושמעים בקול רם ונכתבים בעברית. מהרגע הזה עושים את הדרך חזרה לנאפולי ולבית הכנסת היחיד בעיר.
חיים יהודיים בנאפולי
בית כנסת אחד יש בעיר הזו, כשהקומה הראשונה נחנכה בשנת 1864 הודות לתמיכה מהברון רוטשילד. סיפורו של בית הכנסת מחזיר אותנו לימי דון יצחק אברבנאל ולנוסע המפורסם בנימין מטולדה.
בכניסה הנוכחית לבית הכנסת שני לוחות זיכרון משיש: האחד לזכר 14 היהודים שנספו בשואה, והשני לזכר דריו אסקרליי שתרם להשלמת רכישת המבנה. בית הכנסת שוחזר בשנת1992 הודות לסיוע ממשלתי.
במקום מתקיימות תפילות רק בשבת ובמועדי ישראל והקהילה מקבלת סיוע דתי מהבסיסים האמריקניים בסביבות העיר. 180 יהודים חיים פה, אין בית חב”ד ואין מסעדה כשרה.
פתרון לאוכל הכשר יש במלון בו אנו ממוקמים, שהוא סיפור בפני עצמו. כמה דקות נסיעה ממרכז העיר וחצי שעה מהנמל, ממוקם לו מלון מרשת הולידיי אין, שכולו בתוך לוע של הר געש מלאכותי. לראות ולא להאמין. מגרשי חניה עצומים לבאי הקניון (בשתי קומות של “הר הגעש”, קניון אדיר ממדים בכל קנה מידה), ושילוב בין השניים הוא בהחלט מתאים. לא מבזבזים זמן לקניות. יוצאים מדלת הלובי ואתם בקניון. לשם מביאים אוכל מהדרין בהזמנה מראש.
גם השתכרנו מהנופים, גם מצאנו חיים יהודיים ובשילוב אוכל כשר למהדרין – זה בהחלט מקום ראוי.