החפירות הארכיאולוגיות הנרחבות בארצנו חושפות לעתים קרובות שרידי מבנים וכלים עתיקים, אך לעתים נתקלים החופרים בקרקע של ארץ הקודש בשורשים המסתעפים ישירות מהמילים השזורות במורשתנו וקוראים לנו לבוא ולהתחבר בצורה ישירה אל העבר היהודי העשיר המרבד את ההיסטוריה של ארץ הבחירה.
התכנסות
אל סיורנו אנו יוצאים בבוקר ערפילי צופן סוד אל סינגל הושעיה המספק דרך כורכר נוחה גם לרכבים רכים עד סמוך לגבעת שיחין. המוני העמיתים יוצרים פקק תנועה קטן בלב האזור השליו, פקק המתפזר במהירות לחניה נוחה יחסית בשולי הדרך ובהסדר מיוחד בין הטבע לעמיתים ללא דמי חניה.
הליכה בשוליו של שדה חיטה הגומע עדיין משפע גשמי הברכה של הימים האחרונים מביאה אותנו אל מרגלות הגבעה, ומשם עליה נוחה בין עצי זית עתיקים מובילה אל מתחם החפירה הממוקם בפסגתה.
במתחם ששטחו כדונם נפערים מספר ריבועי חפירה החושפים קירות רבים הבנויים מאבני נארי אפורות מסותתות בסמוך לפני הקרקע אך את תשומת הלב מושכת אבן גיר לבנה באורך של יותר משלושה מטרים מסותתת היטב שעדיין ניכר בה חור הבריח של הדלת וכנראה שימשה אי אז כמפתן הדלת של מבנה ציבור.
חפירות שיחין הקדומה
מדריכנו, פרופ’ מרדכי אביעם, מחופרי האתר, מזמין אותנו להתכנס סביב אזור החפירה תוך שהוא מזהיר מפני התקרבות מסוכנת אל שולי החפירה העלולה לגרום לפציעה או חמור מזה להתמוטטות הקירות העתיקים.
מוטי סוקר את מיקומה של שיחין בבקעת בית נטופה הפוריה, ממזרחנו בירת הגליל ציפורי, ומסביב שכנו כפרים יהודים שהתרבו עם שחרור הגליל בידי מלכי בית חשמונאי במאה הראשונה לפני הספירה, עד שיוסף בן מתתיהו מונה ערב המרד הגדול 204 יישובים יהודיים בגליל – יותר מאשר בימינו!
בעוד קרני השמש בוקעות מעל גבעת ציפורי ומנקות את האוויר, מפזר מדריכנו את ערפילי הזמן ואנו למדים כי שיחין נזכרת רבות במקורות יהודים. היא היישוב הראשון המוזכר לאחר חורבן בית ראשון בתיאור מסע מלחמה של תלמי מלך קיפרוס, בו כבש את הכפר תוך הפתעת תושביו ביום השבת.
בתלמוד מוזכר הישוב במסכת שבת כמרכז ייצור של כלי חרס משובחים שאין דרכן להשתבר, ואכן בסקר שנערך כאן בשנות ה-80 וכן בחפירות הארכיאולוגיות נמצאו שברי פסולת ייצור המאפיינים מרכז צריפה לכלי חרס. ניתוח כימי של הרכב הכלים מגלה כי נוצרו מאדמת העמק הסובב. לשאלת העמיתים מבאר מוטי כי פסולת הייצור מתאפיינת בכלים בעלי פגמים שונים, בועות שהתנפחו בעת הצריפה, שפות קנקן סדוקות או מעוותות וכיוצא באלו כלים אשר הושלכו למאגר הפסולת המקומי בידי יוצריהם שלא יכלו לשווקם, מעניין אם כלל העלו על דעתם כמה שמחה יגרמו כלים פגומים אלו לחוקרים השבים לחקור את ארצם.
מדריכנו דן בזיהוי שיחין על פי היותה מרכז ייצור לכלי חרס כמתואר במקורות, אך גם מצטט ממסכת שבת תיאור שריפה שפרצה בשיחין ביום השביעי ונצפתה מציפורי השוכנת על הגבעה ממזרח לנו, תיאור אשר מלבד לימוד הלכות שבת גם מסייע לזיהוי כמעט ודאי של המקום.
מוטי מתאר בציוריות את סיפור גילוי אבן הגיר הבוהקת עליה חלפנו בכניסה לאתר. זו מצטרפת לחוליית עמוד לב (עמוד שהוצב בפינה לתמיכה בשורות עמודים מצטלבות) להבנה כי מדובר במבנה ציבורי רחב ידיים הנתמך במספר שורות עמודים. שרידי המבנה מצטרפים לחשיפת מקווה טהרה וכלי אבן (שאינם מקבלים טומאה, ולכן אופייניים לשימוש עברי) המעידים על ישוב יהודי – ולכן זוהה המבנה כבית הכנסת של שיחין. היות שתחת בית הכנסת נתגלו פריטים מהמאה הראשונה לספירתם וידוע כי היישוב חרב בסוף המאה השנייה (מסיבה שעדיין לא הובררה כראוי בידי הארכיאולוגיים, אך מצוין בתלמוד במסכת תענית כי שיחין חרבה מפני כשפים) -מדובר בבית כנסת המתוארך בוודאות למאה השנייה לספירה.
מוטי חוזר אל הקירות הרבים הבולטים בין ריבועי החפירה ומציין כי מדובר בבתי מגורים צנועים יחסית המתאפיינים בשימוש רב בפסולת החרס לשם יישור השטח: מתחת לרצפות הבתים נתגלה מספר רב של כלים שלמים אך פגומים אשר שימשו לתמיכת הרצפות.
בין הכלים נתגלו טיפוסי כלים מוזרים שלא נחפרו באף אתר אחר, כנראה יוזמות מקומיות של כדרים שלא מצאו חן בעיני עקרת הבית העברייה והושלכו לפח האשפה של ההיסטוריה…
מוטי שב ומצטט מהתלמוד כי בשיחין יוצרו נרות שמן רבים, ואכן לא רק שברי נרות נחשפו בחפירה אלא גם מספר בלתי רגיל של תבניות גיר ששימשו לעיצוב וייצור נרות אלו.
את סקירתו הוא מסיים כאשר הוא מצביע אל אחד משרידי בתי המגורים בו נחפר כבשן צריפה קטן, בתוכו שני נרות שלמים ושברים רבים של נרות סביבו – מפעל עליו נשמע עוד בחלקו השני של הסיור – מצגת הסוקרת את הממצאים שנחשפו בשיחין ואת משמעותם.
הרצאה בהושעיה
מהמאה הראשונה אנו שבים אל פלאי הטכנולוגיה המודרנית ושמים פעמינו אל הושעיה הסמוכה, שם באדיבות מזכירות היישוב אנו מתכנסים להרצאה מלווה במצגת להבנת ממצאי החפירה ומשמעותם.
את הרצאתו פותח פרופ’ אביעם בציטוט פרקי התלמוד הדנים בשיחין, ממשיך בהצגת תצלום אויר בו נראה היישוב בבירור בין ציפורי למאגר אשכול, מציג תמונה מרגשת של תפילת השחרית הראשונה באתר בית הכנסת של שיחין לאחר אלפי שנים בהן היה המקום נטוש וכמובן מציג את חוליית עמוד הלב שיחד עם אבן המפתן תרמו לזיהוי מבנה בית הכנסת.
מוטי ממשיך ומעביר בחן והומור קורס בזק בכדרות: אנו צופים כיצד פעלו האובניים של בני שיחין בדומה מאוד לאובניים המודרניים, מלבד כוח האדם שהומר במנוע חשמלי, ואף מתוודעים למיטב כישלונותיהם של מיודענו הקדרים כפי שנחפרו באתר: כלים בעלי בועות שהתנפחו בעת הצריפה, שפות קנקנים סדוקות וכן אוסף של כמה עשרות נרות שמן שנראה כי יוצרו ברשלנות, אשר נמצאו מרוכזים סמוך לכור הצריפה הקטן – מהם אנו מעריכים כי אתר זה שימש ככל הנראה להכשרת שוליות כדרים שאת נרות הבוסר שלהם מצאנו.
לאחר שהבנו מה לא לעשות, אנו למדים את הדרך הנכונה לייצור נרות שמן, אבן קירטון רכה שימשה בידי הקדרים לייצור תבנית על ידי חצייתה לשניים וחריטת דפוס הנר הרצוי בכל אחת מחצאיה. ייצור נר השמן התבצע על ידי הידוק שכבה דקה של חומר אל שני חצאי התבנית ולאחר מכן הידוקן זו לזו ליצירת הנר שאז הוחלקו בו אזורי החיבור ונשלח לצריפה, אבן הקירטון סופגת הלחות התאימה לצורך זה שכן החומר נפרד מעליה בקלות רבה ואיפשר ייצור סדרתי של נרות מעוצבים ומעוטרים ביד אומן.
שקופיות של נרות מעוטרים ברימונים, אמפורות, דקלים ואף לולבים ומנורה חולפות על המסך תוך שמורנו מסביר על טכניקת קרצוף הנרות, בה לפני הצריפה הוחלקו נקודות חיבור בעזרת סכין ליצירת משטח חלק ונעים לעין, טכניקה ששימשה בתקופה ההרודיאנית בירושלים. נרות מסוג זה שהחומר ממנו יוצרו מקורו במוצא הסמוכה לירושלים נמצאו ברחבי הארץ, ממצא המעיד כי עולי הרגל הביאו עמם נרות ירושלמים לביתם, אולי כדי ליהנות מזיו אור שמקורו בעיר הקדושה. לאחר חורבן הבית יוצרו נרות זהים בקרצוף גם בשיחין ככל הנראה עקב שימור המסורת שהתקבעה שנים כה רבות.
סוג מעניין נוסף של נרות שמן בעלי צורה ייחודית הינו נרות דרום, שסברו כי מקורן באזור יהודה בתקופה שבין המרידות (70 עד 135), אך בדיקה כימית מגלה כי טיפוס נר זה יוצר אצל ידידינו משיחין ואף זכו לשם מעלה החיוך “נרות דרום-צפוניים).
טיפוס נר חשוב נוסף הינו נר צבוט, מעין קערית קטנה שנצבטה ליצירת פכית שמן. נר זה היה בשימוש נפוץ בבתי החשמונאים וייצורו כאן מעיד על שחרור חבל הארץ הגלילי בידיהם והבאת האור החשמונאי לגליל.
תעשיית החומר של שיחין התפרסה לתחום נוסף ראוי לציון והוא מחתות הקטורת אשר תבניות לייצורן ומחתות רבות נחפרו בשטח ומוצגות על המסך מולנו.
לסיום המצגת שב מורנו אל התלמוד ומצטט את רבי חיא אשר ייצר מגילות מעורות צבאים לשם כתיבת חומש שישמש ללימוד תינוקות ישראל. ניתוח עצמות בעלי החיים שנמצאו בין המוני כלי החרס העלה אחוז גדול ומפתיע של עצמות צבאים המעלה את ההשערה כי בנוסף לפועלם בתעשיית מוצרי החולין, עסקו בני שיחין גם בייצור מגילות לצרכי הקודש, גילוי המשלים את חיבורנו אל תקופת התלמוד ואל שורשינו.
‘עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים.
הפעילויות בד”כ חינמיות, להצטרפות שלחו SMS לעמית אררט 052-7-90.60.90