יריחו, עבור רוב העולם, הוא אתר פרהיסטורי מרתק. העיר הראשונה בעולם, בה נבנתה החומה הראשונה והמגדל הראשון בעולם, מלפני כ-11 אלף שנים במונחים ארכאולוגיים. אתר שמשך ארכאולוגים רבים המתמחים בתקופות אלו, וכן אנתרופולוגים שביקשו ללמוד מהממצאים המרתקים שהתגלו בתל לאורך אלפי שנים ובהם תרבויות שונות, מנהגי קבורה שונים, התפתחות דת ואמונות, ועוד.
עבור העם היהודי, יריחו היא העיר הראשונה שכבשו יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן ובני ישראל לאחר כניסתם אל הארץ. היחידה שנכבשה כולה בנס שהחליף מערכה צבאית, העיר שקוללה שלא תיבנה באזהרה חמורה שהתקיימה לבסוף על ראש חיאל בית אלי שבנה אותה מחדש ושילם בחיי ילדיו.
יריחו ממלאת מקום חשוב ומרתק בהיסטוריה היהודית, ואפשר כמעט לומר שהייתה שנייה לירושלים בתקופת בית שני. מחצית ממשמרות הכהונה ישבו בה וחייה היו מעורבים בחיי המקדש. לא רק ברוח תושביה שעשו במקדש תקופות מילואים קבועות, אלא שגם חשו, שמעו את רעש שערי ההיכל, הריחו את ריח הקטורת ועוד.
התחלנו את הביקור בבית הכנסת שלום על ישראל. בית הכנסת מראשית התקופה המוסלמית (מאה 8-9 לספירה) שם התפללנו שחרית, בבית הכנסת פסיפס מפואר הבנוי משני “שטיחים”. בכניסה לבית הכנסת כתובת עברית יפה מברכת את התורמים מבלי להזכיר את שמם. ניתחנו בעזרת ז’אבו ארליך את הכתובת וחיבורה לפסוקי המקרא. באולם הראשי ובו החלק העיקרי של הפסיפס, נמצא המדליון ובו מנורה שופר לולב וכן כתובת “שלום על ישראל” שהעניקה לבית הכנסת את שמו בימינו, וכן תמונת ארון מרשימה – האם הוא ארון הקודש של בית הכנסת?
משם המשכנו לביקור בעין אלישע, המעיין אותו ריפא אלישע באמצעות צלוחית מלח שפיזר במקור נביעתו. כיום נמצא המעיין בתוך מבנה גדול וזורם אל בריכות מהם הוא נשאב לשימוש. המעיין הוא מקור המים של העיר והסיבה לבנייתה כאן משחר ההיסטוריה, וזכה בשל הסיפור המקראי להיכלל במפת מידבא. אלישע, שריפא את המעיין, גרם הפסד לתושבי נערן הסמוכה שככל שמי המעיין לא היו ראויים לשתייה, מכרו מים מהמעיין הגדול בתחומם, והנה באחת נגדעה מקור פרנסתם; אלו הם ה”נערים” (תושבי נערן?) שיצאו וקלסו את אלישע “עלה קרח”. המדרש אומר שזאת על שם הטענה של הנערים – “הקרחת פרנסתנו”, אבל יכול להיות פשוט משום שבהשוואה לאליהו הנביא בעל האדרת שיער, היה אלישע דליל יותר… מסורת זו המשיכה על הדרך לבית אל לשם היו מועדות פניו: מנזר בשם “דיר דבוואן”, כיום כפר גדול, וכן שני מנזרים חרבים הנושאים את השם “דיר שבאב” – מנזר הנערים.
ביקרנו על תל יריחו, שם זכינו לברך למראה חומות העיר שנפלו בנס יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וכפי שמחייבת המשנה ומנסח הרמב”ם, “ברוך שעשה לאבותינו נס במקום הזה”. לאחר הסברים שונים וסקירה, וכן מבט אל הקרנטל במצוק המערבי ואל מבצר דוק/דגון החשמונאי שמעליו, המשכנו לבית הכנסת בנערן.
בית הכנסת בנערן קדום יותר מזה מהקודם בו ביקרנו, והוא מהתקופה הביזנטית. בית כנסת גדול ומרשים עם פסיפסים מרהיבים שרובם לא נשמרו. עדיין בפריטים ששרדו ניתן להבחין בפרטים רבים, כגון פסיפס גלגל המזלות הסובב סביב מרכבתו של אל השמש (לציין שנה שמשית), אך סביבו מזלות החודשים (לציין שנת לבנה) וכן עונות השנה.
‘עמיתים לטיולים’ – אוהבים וחוקרים את ארץ ישראל ברגליים.
הפעילויות בד”כ חינמיות, להצטרפות שלחו SMS לעמית אררט 0527-906090