עשור אחרי הביקור האחרון בשכונה, "פלורנטינה" העלתה בנו דמעות

מישהו כתב המלצה בוואטסאפ של המדור, הוא רמז שהרבה אנשים חושבים כמוהו, והוא מאוד אוהב את המסעדה של הבן שלו… באותו ערב נחתנו בפלורנטינה, בשכונת פלורנטין בת"א.

מודה, לא חיבבתי את השכונה הזאת, משהו בה הרגיש לי מנוכר ליהדות. אבל השבוע, עשור אחרי הפעם האחרונה שביקרתי שם, פגשתי בתי כנסת משגשגים, אווירה נעימה והמון כיפות רגילות ושקופות, ונרגעתי. המסעדה ממוקמת כעשור בתוך מבנה לשימור שהבעלים שחזרו ואבזרו במו ידיהם, עם סוכה נעימה מאוד לישיבה בחוץ, והכל מוקפד שם מאוד.

המנות מרתקות, מענגות ומעוררות מחשבה, שלוש מהן הדליקו לגמרי:

פירה חלומי בטטה עם פטריות ובצל – הפירה חלומי וגבינת החלומי חלומית, מנה מדליקה שוברת מוסכמות, רביולי חצילים שרופים – המנה שננסה בבית: רביולי טרי בעבודת יד ממולא בחצילים שרופים וריקוטה. רוטב שמן זית, זוקיני, שרי, בצל סגול, בזיליקום טרי וגבינת פטה מעל, וואו.

לקראת המנה האחרונה התעצמה הציפיה ובצדק. הפרופיטרול פטיסייר פחזניות חמות במילוי קרם וניל נדיר, על מצע קרמבל חמאה פריך, פירות יער ורוטב נוטלה – גרם לאיש שלי לבקש לעבור לגור במטבח של פלורנטינה. זה הזכיר לו את ה"פייס מונטה" שאמא שלו מכינה כל אימת שיש מסיבה במשפחה – וההתרגשות בהתאם.

אפרופו משפחה: יעקב, אבא של אביב – ברכות!
חינכת אותו היטב.

• פלורנטינה: אברבנאל 56 תל אביב
• כשרות: הרבנות תל אביב
• צילום: לתמונה עם הרקע שחור – מיטל סלומון

                               לתמונה של הקינוח – ללא קרדיט