חם, לוהט, אש: הטשולטניאדה במסעדה היהודית לא מותירה מקום לספק
יש סיפור ידוע שמיוחס לרבי ישראל מרוז'ין. לפי הסיפור, תלמידיו סיפרו לו על בחור בישיבה שאינו אוהב לאכול חמין בשבת. הרבי אמר בחיוך שכדאי לבדוק את הייחוס שלו, כי יהודי שאינו אוהב חמין – "כנראה יש פגם ביהדותו...".
לא לקחתי סיכון לגבי יהדותי, ומיד כששמעתי על הטשולנטיאדה במסעדה היהודית, שמתי פעמיי לבני ברק (למרות שאני אישה מכובדת בקהילה), כדי לטעום את מה שיש למקום להציע. טעמתי 7 חמינים (!) וחזרתי שפוכה הביתה כדי לדרג:
- מהמעשנה – נתחי בשר בריסקט שעוברים עישון ממושך במעשנה, זה לא החמין המוכר אבל החוויה מרתקת.
- טבחה הטריפוליטאי – עם חיטה, בשר ובעיקר הקוקלות- קציצות סולת מדהימות.
- חמינקדוס – כשמו כן הוא: חמין קבנוס ואסאדו.
- טשולנט האשכנזי – עם שעועית, דגנים, בשר וקישקע. מנחם, נחמד ונדוש.
- סחינה המרוקאי – מלכותי הבנוי משכבות קטניות, בשר, תפוחי אדמה, דגנים וביצים כהות.
- טבית העיראקי – עוף ואורז, בתיבול עז של בהרט ותבלינים כמו הל, קינמון, מוסקט וזרעי כוסברה.
- צמחוני, הפרווה וממילא מבחינתי – לא נחשב.
זאת אחת החוויות הקולינריות היהודיות המסעירות שחוויתי. הפסטיבל הבריא הזה יימשך עד סוף פברואר (ותלוי כנראה במזג האוויר החורפי שיגיע או לא).
אל תדברו איתי עד השבת הבאה…
- טשולנטיאדה במסעדה היהודית: מצדה 12 בני ברק
- כשרות: הרב לנדא
צילום: אפיק גבאי
