ווי אר דה פיפל

שומרי כשרות שיוצאים לנפוש סובלים כזכור מקשיי עיכול, כי מה שטעים לא תמיד מספיק כשר ומה שכשר לא לגמרי טעים,

ועכשיו – שווה לנפוש בטבריה: מי אמר שאין איפה להתנחם?

שומרי כשרות שיוצאים לנפוש סובלים כזכור מקשיי עיכול, כי מה שטעים לא תמיד מספיק כשר ומה שכשר לא לגמרי טעים, כך שכשקיבלתי הודעה על בר (!) כשר (!!) בטבריה (!!!), ארזתי את עצמי, נטלתי עמי 2 חברות שומרות כשרות וסגרנו מקום ב-PIPEL.

וזאת צריכות וצריכים לדעת המגיעים לעיר, שבר כשר חייב להיות טעים כי מול כל הקוקטיילים, היינות, הבירות והאלכוהול בכלל – חייבים משהו מנחם וטעים שיספוג את כל ההילולה הזאת.

תכל'ס, הפיפל הכשר הזה מספק חוויה נעימה. חייבים להזמין מקום ואי אפשר להגיע ככה בהפתעה, אז כדאי לעשות זאת במקביל להזמנת מלון, שנית – המקום פועל ברביעי, חמישי ומוצ"ש בלבד. 

הערב מחולק לשניים: מוזיקה בת זמננו מהעולם (לטעמי הבוגרת: יותר מדי דרום אמריקה, אבל כאמור זאת דעה של בוגרת). בהמשך זה הופך למסיבה ישראלית ים תיכונית מגניבה, עם כל הלהיטים העכשוויים, והמלצריות הופכות להיות חלק מהשואו עם דגלים ולפידים. יש גם סקסופוניסט חביב שנראה בול כמו סלב מוכר, אבל קוראים לו אורן קארו והוא חתיכת מוכשר.

ובאשר לאוכל: דג הלברק, היה אגדה. קרעי תפוח האדמה ("טירוף מטוגן") היו נעימים עם האלכוהול והפאני פורי סלמון קיבלו מחמאות. פיתה גחלים היתה מעולה ולקחנו גם סטייק פרגית. גם הקוקטייל שנקרא "אימל'ה פיפל" – אכן היה אימאל'ה.

לסיכום, התרגשנו כשכולם הניפו דגלים ורקדו בחפלה והנה, סופסוף יש בר כשר לזנוח איתו את הצרות כשנופשים בעיר…

  • PIPEL: אליעזר קפלן 2 טבריה, בצד של הים
  • כשרות: רבנות טבריה

צילום: גליה אבירם

Add Your Heading Text Here

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.

תפריט נגישות

רוצים להישאר מעודכנים?

השאירו פרטים והגיליון ישלח אליכם למייל מידי שבוע