תחילה שיעור בספרדית: לתנור אבן קוראים LA PIEDRA (“האבן”), והנה רמז מדוע קוראים כך למסעדת הפיצות הירושלמית. 

בעלי המסעדה החליטו על שיטה נפוליטנית (כן, מנאפולי), בחרו באיטליה תנור אבן גדול שהובא לירושלים ושהיה הראשון מסוגו הכשר בבירה. תנור אבן זה מובער על ידי עצים (היוש תנורי המצות!) ולכן מכין את הפיצה במהירות, בחום של מעל 400 מעלות. 

גם לבצק המיוחד יש שורשים איטלקיים ואיטיים: הוא מותפח במשך יום וחצי, ומשחרר טעמים ומרקמים לא שגרתיים. 

המקום מציע פיצות רוסה (עם רוטב עגבניות), ופיצות ביאנקה (בלי) ויש כחמש עשרה סוגים בתפריט, אבל אם רוצים לטעום משהו מיוחד, הנה הטופ 3:

בוראטה – רוטב עגבניות, גבינת פקורינו, שמן זית, פלפל צ’ילי, בזילקום וגבינת סטרטצ’לה בוראטה לאחר האפיה. זאת פיצה פיקנטית, שלא לומר חרפרפה.

חלב ודבש – רוטב עגבניות, מוצרלה, גבינת עיזים, אגוזי מלך, דבש צ׳ילי ופטרוזיליה 

ריבת בצל – קרם פרש, בצל מקורמל, גבינת ברי, בצל מוחמץ, ופקאן לאחר אפייה 

אז נכון, יש גם סלטים איטלקיים, פסטות וקינוחים מהמגף, אבל כבר אמר פעם מישהו:
“La Gente Viene in Pizzeria Per La Pizza, e chi Aggiunge Meno”

ובתרגום הלא מהודק שלי: “לפיצרייה באים עבור הפיצה, וכל המוסיף – גווע…”.

צילום: שירן כהן-שי

La Piedra  – אגרון 1, ינובסקי 17 – ירושלים

כשרות: ירושלים מהדרין