גם בנות המין היפה מתעניינות במאכל היהודי מספר אחת

לא זוכרת מה קדם למה, אבל כששמעתי שהאוכל היהודי הוותיק, הצ’ולנט, הפך להיות אירוע שהבנים “יוצאים” אליו מידי חמישי בערב כבילוי לכל דבר, הסתקרנתי. 

תהיתי אם להתחפש לבחור ישיבה כדי להסתנן לצ’ולנטיה הקרובה, כי בטח יענטל כבר עשתה את זה לפניי, וגיליתי להפתעתי שגם בנות, נערות ובחורות מתעניינות במאכל היהודי המהביל, וכן, גם הן חוות את אווירת השבת כבר בחמישי.

נזכרתי בתבשיל ובווייב שיש סביבו, בגלל תחרות “מצקת הזהב” שחולל מנחם טוקר ברדיו קול חי. מדי פעם הוא מתכנס עם חבריו (למה אין אף נציגה שם?), הם טועמים באופן עיוור מכל הצ’ולנטיות שמאותה העיר ומכתירים את הזוכה להכי טובה בעיר.

את פרס “מצקת הזהב” קטף בשבוע שעבר שף צעיר ומבטיח, אלי דייויס שמו, שמלבד פעולותיו הקולינריות ברחבי הארץ והעולם, הוא פתח אחרי הקורונה מקום מדליק שפועל רק בימי חמישי משתיים בצוהריים ועד שנגמר האוכל בואכה שישי עלות השחר. 

יש לו את הצ’ולנט הכי טוב בירושלים (מניסיון, ועכשיו גם את פסלון מצקת הזהב) ולצד התבשיל המנחם, שהוא הטעים והעשיר במיוחד במרכיבים, הוא מציע אוכל יהודי עם טאצ’ של שף. נכון, לבקר שם לא מאוד זול, אבל היי! החוויה הקולינרית מפצה ועוד איך.

ואל תפספסו את שקדי העגל, הגרסה של דייויס היא הטובה ביקום.

צ’ולנט אנד מור – הרצל 6 (ליד הורביץ מכוניות) ירושלים

כשרות: גלאט למהדרין, הרב רפאל מנת

צילום: לירון מימון