אלה לא בעלי החיים שאני רגילה לכתוב עליהם ולדבר עליהם: הם פחות אטרקטיביים, יותר קטנים ומכאן גם פחות מושכים את קהל המבקרים שמגיע לספארי לרוב כדי לצפות בפילים, בקופים ובג’ירפות ופחות בחיות קטנטנות שיכולות להימצא גם בפינות חי. ובכל זאת, בחרנו לגדל אותם בספארי – וכבר אפרט מדוע.
יש לנו בספארי שבעה חמוסים. הם נקראים: צ’אקי, צ’ייסר, צ’אמפה, אנה, אלזה, רובין ושמוליק הבת (בהתחלה חשבו שמדובר בזכר ואחר כך התברר שזו נקבה. אם אפשר לקרוא לבנות בשמות כמו שקד, יובל, עומר, עמית ונועם, מי אמר שאי אפשר לתת לנקבה את השם שמוליק?)
החמוסים שלנו מקסימים ומעבר לכך שנבנתה עבורם חצר יפה, הם לוקחים חלק במפגשים מודרכים עם ילדים. דרכם, לא פעם, אנחנו מדברים על כך שצריך לזכור ולהבין שיש השלכות רבות בגידול בעל חיים כזה בבית. הם אמנם בעלי חיים שישנים המון, אבל כשהם ערים, הם עושים הרבה בלגן ולכן זקוקים להמון עניין והעשרות. בנוסף, לא ניתן להתעלם מריח הגוף החזק שלהם שלא תמיד קל להתרגל אליו.
כאשר תוכנן מתחם החמוסים, הוא תוכנן כך שיהיו בו הרבה מאוד אזורי התכרבלות ושעשועים- ממש בית שעשועים לחמוסים.
בכל יום או יומיים רחל בן עזרא, מטפלת בפינת החי, ממציאה העשרות מיוחדות עבורם.
השבוע, למשל, היא החליטה לקחת גליל שעליו גולגל דשא סינטטי, אותו היא חתכה לחתיכות. בתוך החתיכות היא הניחה הרבה צמחי תבלין, בהם בזיליקום, נענע, לימונית ועוד. כאשר החמוסים זיהו את הריחות המיוחדים והעזים, הם נכנסו לתוך פרוסות הגליל, רחרחו התפלשו ונהנו. כך, הצליחה רחל גם לשמח אותם וגם להפוך גליל מיותר לחפץ משמעותי- מיחזור במיטבו.
בשלב השני, החליטה רחל להוציא גומא עם השורשים מהאזור חצר התנינים. הגומא הוצא עם כל השלשולים שיש בתוכו והוא פוזר על חלקי הצינור והתבלינים.
ההתרגשות הייתה רבה: החמוסים נהנו מהמחילות הריחניות וגם מהגומא העשיר בטעמים, ושמחו גם להסוות את עצמם, להתחפר ולהתכרבל בריחו.
יום למחרת, רחל כבר הכינה עבור החמוסים מבוך עם הפתעות. המבוך היה מורכב מצינורות ומחולצות שאפשר היה להתחפר בתוכם וליהנות בדיוק כמו שחמוסים אוהבים.
אבל לא רק החמוסים נהנים בספארי, גם לחולדות ממש כיף.
זה כבר בעל חיים מפתיע אפילו יותר: הקהל שלנו באמת לא מדמיין שבספארי אפשר לפגוש חולדות, זו אולי הסיבה שכאשר המטפלים והמדריכים מוציאים חולדות בהדרכת קבוצות ומפגשים הם זוכים לקריאות התלהבות שכוללות סופרלטיבים רבים כגון: “איזה מתוק, איזה יצור חמוד…” ולאחר מכן, הם מביטים במדריך ושואלים “איזו חיה זו? זה אוגר? גרביל?” ופשוט לא מאמינים שבזה הרגע הם ליטפו לא אחרת מאשר… חולדה.
בספארי יש חמש חולדות: שירה, טלי, בקה, שחורה, לבנה וכאמור – יש להן תפקיד חשוב במיוחד.
החצר שלהן בנויה בהתאם לצרכים שלהן. גם בטבע הן אוהבות לקחת מזון ולרוץ למקום נסתר בצדדים שבו שיחים ואזורי מסתור.
אנחנו בספארי מניחים להן כל מיני מאכלים ומשחקים במרכז החצר והן לוקחות אותם, רצות מיד לצדדים ומטפסות על הקירות בהם יש הרבה מאוד אזורי מסתור. רחל ושאר המטפלים מכינים להן המון העשרות ומאפשרים להן הרבה עיסוקים.
אולי תופתעו, אבל מדובר בבעל חיים אינטליגנטי אפילו יותר מכלב – יש להן יכולות מדהימות: המטפלים בנו להן מבוך סביב תקרת החצר והשבוע רחל המטפלת הוסיפה גם מתקן מעץ שהיה פעם כיסא, ועליו היא מרחה ממרח תמרים טעים אותו הן ליקקו בהנאה גדולה.
אם החולדות והחמוסים היו יכולים לדבר הם בטח היו אומרים שפאן להם במקסימום.
