זה מדהים ומרגש אותי לראות איך אצל קרנפית בוגרת כמו קרנבלה בוער יצר האמהות.
קרנבלה הייתה כבר מזמן יכולה לנוח, לנהל את הזמן שלה כמו קרנפית בוגרת שילדיה בגרו. לישון מתי שמתחשק לה, לאכול בנחת ולא להיות אחראית על אף אחד.
המילים האלו נכתבות בהאנשה מוגזמת ולא ניתן לנהל עם קרנבלה דיון על הסיבות לכך שהיא בוחרת מדי יום לעשות את מה שהיא עושה, אבל אין ספק שמדובר בקרנפית מיוחדת מאוד ושונה.
משהו בתוכה, באופי המיוחד שלה, גורם לה לחוס על הגורים הצעירים שאמהותיהן המליטו לאחרונה ולהפוך למנהלת פעוטון – שלא לומר, אמא מאמצת.

כאשר קרנפית עומדת להמליט, היא מבינה שהיא תצטרך להשקיע בתקופה הקרובה הרבה מאוד אנרגיה בגור החדש שלה ולא יהיה לה מספק זמן לגור הבוגר יותר (שיכול בעצמו להיות צעיר בין שנתיים-שלוש). הגור הבוגר ידרוש את תשומת הלב שלו ולא יאפשר לה להשקיע מספיק בזה שרק נולד ושבאמת זקוק לאמא במשרה מלאה.
היא רוצה שהוא יבין שהחיים עומדים להשתנות, ולכן היא מרחיקה אותו ממנה זמן קצר לפני ההמלטה ויוצאת מחייו. זה תמיד מכווץ את הלב ואין שם אף עינת נתן שתיתן לה איזה טיפ אימהי ומעצים כדי שתוכל לחלק את זמנה בין הבוגר לגור החדש, והגור הבוגר-צעיר פשוט נאלץ להתרחק ולהתמודד עם החיים עצמם.
כשאנחנו רואים את זה קורה, אנחנו יודעים שיום ההמלטה קרב ובא. הגור מנסה להתקרב ואמו ההרה דוחקת אותו ממנה ומתרחקת, הוא שוב עושה ניסיונות לשוב לחיקה והאם שמרגישה כי כרסה בין שיניה מסמנת לו שהוא צריך להישאר במקומו ולא להתקרב אליה.

נכון שיש שם עדר שהוא סוג של סביבה תומכת והוא לא נשאר באמת לבדו, אלא מצטרף אל שאר הבוגרים; אבל המעבר החד הזה, הפתאומי, אינו פשוט – ובעדר זה אולי לא מרגיש כמו להיות בודד וגלמוד, אבל אין יותר אמא שאפשר לרוץ אליה ברגעי משבר, אמא שלא משנה לאן תלך היא מציצה עלייך ממרחק של כמה מטרים ומשגיחה.
בנקודה הזאת נכנסת קרנבלה לתמונה: היא עוקבת אחרי הקטנים הללו ולאט-לאט החלה לאסוף אותם אליה.

בהתחלה הייתה טשי בתה של טנדה, שהיא כיום בת ארבע וארבעה חודשים. קיפנזי של קרן פלס, בת קצת יותר משלוש, הצטרפה רק לאחרונה ולפני חודשים ספורים, כמה ימים לפני שנולדה טלטיני הקטנטנה של טנדה, הצטרף לפעוטון של קרנבלה גם טופאק שעדיין לא מלאו לו שנתיים וחצי.
זה פשוט מופלא לראות את כל החבורה הזאת צועדת יחדיו, נחה במשותף מתחת לאחת הסככות וכש”אמא” קרנבלה מסמנת – יאללה, קומו, הולכים לאכול, כולם באים אחריה
קרנבלה כבר בת 38, מבוגרת ממש, יותר משלושים שנה היא לא המליטה. בעבר היה לה רק גור אחד אך כעת היא מלאת אנרגיה, ויש לה לב קרנפי ענק ומלא באהבה לקרנפים שהתבגרו, אבל צריכים שיהיה להם גם עכשיו עוד קצת “זמן אמא”.